1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 01.02.15 בשעה 11:07 נהג ברכב פרטי, מ.ר
68-316-57, בצומת השפלה וגיסין אבשלום פתח תקווה ולא ציית לאור אדום שהיה בכיוון נסיעתו , בכך שלא עצר את רכבו לפני קו עצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור אדום, וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

בישיבת ההקראה שהתקיימה בתאריך 22.10.15, כפר הנאשם בעבירה והודה במקום, בזמן ובנהיגה.

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העיד:

רס"מ עוזי כהן (להלן: ע"ת/1) ערך הודעת תשלום קנס (ת/1) וסקיצה (ת/2).

2

ע"ת/1 חזר על תוכן הדו"ח וציין כי, כאשר עמד בנתיב אמצעי ראשון ברמזור ברחוב גיסין פינת השפלה לכיוון מערב, בניידת משטרה, הבחין ברמזור מימין אשר מתחלף לאדום, ולאחר מכן הבחין ברכב אשר מגיע מצפון פונה שמאלה לרחוב גיסין מזרח. העד הבהיר כי הרכב היה בנסיעה לפני קו הרמזור ולאחר מכן חצה את הצומת באדום.

ע"ת/1 הוסיף כי לאחר מכן עצר את הנאשם כ-40 מטרים מזרחית לצומת.

דברי הנאשם כפי שנרשמו בדוח:

"אני אפיץ את השם שלך בפייסבוק והילדים שלך יתביישו, אתה לא יודע עם מי התעסקת. נכנסתי לצומת באור ירוק והוא התחלף לצהוב."

פרשת הגנה:

הנאשם, בחר להעיד וסיפר, שכאשר היה בצומת בנתיב השמאלי ביותר, הרכב השני/שלישי בתור, הופיע רמזור אדום. כאשר הרמזור התחלף לירוק , רכב שהיה לפניו נסע והנאשם ישר אחריו, תוך כדי נסיעה הרמזור התחלף לכתום.

הנאשם הוסיף כי הבחין בניידת המשטרה בצד ימין, בנתיב הימני, רחוק , שהיה שני או שלישי בתור.

דיון ומסקנות

לאחר ששמעתי את עדותם של עד התביעה ושל הנאשם, הבחנתי במסמכים שהוגשו, שקלתי את טענותיהם , התרשמתי מהופעתם בפניי, הגעתי למסקנה כי התביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה במשפט פלילי.

הנאשם אינו חולק על כך שנהג ברכב בזמן ובמקום.

תקנה 22(א) לתקנות התעבורה קובעת:

3

"עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין."

אור אדום בתמרור, משמעותו במקרה אשר בפנינו איסור לעבור את קו העצירה או את מעבר החצייה או להיכנס לצומת כל עוד האור האדום דולק.

(הדגש שלי מ.כ)

ע"ת/1 רשם בדוח כי, כאשר התחלף הרמזור לאדום הנאשם היה בנסיעה לפני קו הרמזור ורק לאחר מכן חצה את הצומת באדום. כלומר הנאשם התחיל את הנסיעה לפני קו העצירה כאשר דלק ברמזור אור אדום.(עמוד 2 שורה 10-11).

ע"ת/1 העיד כי רכבו עמד ראשון בצומת, ועל כן הצליח להבחין ברמזור האדום וברכבו של הנאשם שמבצע את העבירה. (עמוד 2 שורה 21 ועמ' 3 ש' 6-7)).

הנאשם סיפק מספר גרסאות למקומו בתור בצומת, תחילה טען כי היה רביעי בתור בצומת, ולאחר מכן שינה את גרסתו לשלישי ,ולבסוף שני או שלישי בתור.

כמו כן, הנאשם סיפק גרסה סותרת לגבי אופן נסיעתו, מחד העיד כי הוא הגיע לצומת בנסיעה רצופה (עמוד 4 שורה18) לאחר מכן מסר כי עמד ברמזור אדום (עמוד 4 שורה 26), לבסוף העיד כי היה פקק (עמוד 4 שורה 32) אור אדום (עמוד 5 שורה6 ).

אני מקבלת כאמינה ומהימנה את עדות השוטר שעמד ראשון בצומת ,וכי ממקום עמידתו הבחין בביצוע העבירה, גרסתו לא קרסה ונתמכת בשרטוט ת/2.

לא נשמט מעיוני כי , הנאשם בעדותו טען כי ישנם 4 נתיבים, ולא 3 כפי שצייר ע"ת/1 בת/2, ועד התביעה לא פוסל אפשרות זאת, אולם אין בכך כדי לפסול את עדותו המפורטת של ע"ת/1 באשר לעצם ביצוע העבירה.

על כן אני מעדיפה את גרסת המאשימה על פני גרסת הנאשם וקובעת כי המאשימה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה ומרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.