1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין, ביום 25.09.17. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      הבקשה אינה עומדת בכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר הקבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18) ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

3.      בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר, קרוב לשנה ממועד גזר הדין. אין הסבר לשיהוי.

4.      אין הגנה לגופו של עניין. המבקש לא פרט טיעוני הגנתו והסתפק באמירה כללית לפיה "הרכב במועד העבירה לא שימש את המבקש".

5.      הבקשה לא נתמכה באסמכתא.

2

6.      הזמנה לדיון נשלחה למבקש בדואר רשום, ומשזו לא נדרשה על ידו קמה חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974.

7.      המבקש מלין על פרטים באישור המסירה אולם לא מצאתי ממש בטענותיו. אישור המסירה חתום בחותמת עובדת הדואר ועולה ממנו כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש אולם חזר בציון "לא נדרש". המבקש לא הרים את הנטל להפרכת חזקת המסירה ( תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי).

8.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

9.      אין עיוות דין. העונש שהושת הולם את העבירה.

10.  סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ח, 10 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.