1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות הנאשם ביום 21.10.2015.

המדובר בעבירה של עצירת רכב באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה בניגוד לתקנה 71 (1) לתקנות התעבורה סמל סע' 5938 שהנאשם ביקש להישפט.

אישור המסירה של ההזמנה לדין חזר בציון "לא נדרש" המהווה המצאה כדין.

המבקש טוען כי עקב מצב בריאותי של אשתו אשר אושפזה ללידה שהסתבכה לא יכול היה לקחת את הדואר.

הבקשה נתמכת בתצהיר ובמסמכים רפואיים.

עליי לציין כי, בתצהירו של המבקש אין כל פירוט והוא מפנה לתוכן הבקשה.

מעיון במסמכים שצורפו עולה כי אכן אשת הנאשם היית מאושפזת בין התאריכים 03.05.2015 ושוחררה ביום 08.05.2015. כמו כן, על פי אישור נוסף הייתה מאושפזת מיום 13.05.2015 ושוחררה ביום 25.05.2015.

המבקש אמנם מפרט את התאריכים בהם אשתו הייתה מאושפזת, אולם אינו מפרט היכן הוא היה בתאריכים הנ"ל, האם היה במהלך כל הימים האלה צמוד לאשתו, האם הוא חזר אל ביתו, ואם כן, האם הוא בדק את הדואר.

מה גם שהדואר הוחזר ביום 20.05.2015 בציון "לא נדרש" כאשר לפני תאריך זה אשתו לא הייתה מאשופזת. וההמצאה בוצעה בכתובת הנאשם.

כמו כן, העונש שהוטל על הנאשם סביר ועומד במתחם הענישה.

2

מכל הנימוקים הנ"ל מצאתי לדחות את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשע"ו, 07 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.