תת"ע 4685/08/16 – מדינת ישראל נגד איגור קולודי
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
||
תת"ע 4685-08-16 מדינת ישראל נ' איגור קולודי
|
|
21 דצמבר 2016 |
1
|
לפני כבוד השופטת רות וקסמן |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
איגור קולודי
|
||
נוכחים
ב"כ המאשימה עו"ד בן אהרון
הנאשם בעצמו
הכרעת דין
1. כנגד
הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית
בניגוד לתקנה
2. על פי הודעת תשלום הקנס (ת/1) בוצעה העבירה בתאריך 8.6.15 בסביבות השעה 3.35 עת נהג הנאשם ברכב בצבע לבן מסוג טויוטה בעל מ.ר. 6980152 בכביש נתב"ג, טיסות יוצאות, טרמינל 3, שער 33.
3. הנאשם, שלא היה מיוצג בהליך זה, כפר באישום וטען כי: "זה לא נכון, לקחתי את החברים שלי לנתב"ג בשלוש בלילה, נפרדתי מהם, יצאתי מהרכב, חזרתי לרכב ושמתי את הטלפון במתקן כוסות השתייה והתחלתי לנסוע...אני לא השתמשתי בטלפון בנסיעה.
הבאתי פירוט שיחות ומסרונים ומופיע שלא השתמשתי במכשיר בלילה בכלל. זה היה לילה, אני חושב שהוא ראה את הטלפון שלי דולק והוא החליט שהשתמשתי בטלפון". (פרו' 19.9.16 עמ' 1 ש' 9 - 12).
2
4. מטעם המאשימה הובאה עדות יחידה של רס"ל מאור כהן (להלן - "השוטר") אשר נכח במקום בזמן ביצוע העבירה ורשם את "הודעת תשלום הקנס" (ת/1).
5. תחת העמודה "הנסיבות המיוחדות של המקרה" בת/1, רשם השוטר את שראו עיניו:
"בתאריך ובשעה הנ"ל, כאשר אני עומד סטטי בנתיב א' במדרכה האמצעית מול שער 33 הבחנתי בנהג הנ"ל נוסע לכיווני כשבידו הימנית מחזיק בטלפון במהלך שהרכב בתנועה תוך כדי שהוא עובר אותי צעקתי והרכב נעצר, נרשם דו"ח בהתאם".
6. כמו כן רשם השוטר בת/1 את דברי הנאשם מיד לאחר ביצוע העבירה" הורדתי את הדברים וקבלתי SMS".
7. בבית המשפט הגיש השוטר שרטוט של מקום ביצוע העבירה (ת/2) וכן ציין כי המרחק בינו לבין רכבו של הנאשם בזמן ביצוע העבירה היה לכל היותר כארבעה מטרים ואולי אפילו שני מטרים (פרו' 16.11.16 עמ' 2 ש' 19).
8. עוד טען השוטר בחקירתו, כי הנאשם החזיק את הטלפון ביד ימין וכי מילותיו הראשונות אחרי שנעצר היו: "קיבלתי סמס".
9. הנאשם מסר בגרסתו תחת אזהרה כדלקמן: "זה היה בלילה, לקחתי חברים שלי לשדה התעופה נתב"ג. חניתי בצד ימין ליד שער 33. יצאנו ונפרדנו. נכנסתי לרכב ובדקתי את הטלפון סמס והודעות לפני הנסיעה. לפני שהרכב היה מותנע. רק נכנסתי לרכב. שמתי אותו בקופסת השתייה בצד ימין שלי הנעתי את הרכב והתחלתי לנסוע. שמעתי צעקות מצד שמאל. אח"כ הבנתי שמישהו צועק ורוצה שאני יעצור. עצרתי בצד. אח"כ שוטר אמר שהשתמשתי בטלפון. אמרתי שעשיתי זאת כאשר עמדתי ובדקתי סמס. קבלתי דו"ח והמשכתי לנסוע הביתה זה האירוע".
10. במהלך חקירתו הנגדית העיד הנאשם כי: "אני בדקתי טלפון אם קבלתי סמס. לא אמרתי שקיבלתי סמס. יש לי גם הוכחה ותדפיס של הסמס. דו"ח חברת הסלולר לא קבלתי. אני בדקתי את הטלפון כאשר עמדתי. (פרו' 16.11 עמ' 4 שו' 17-16).
11. בשלב הסיכומים בעל פה אפשרתי לנאשם להגיש תדפיס מחברת הטלפון (נ/1) שאכן מוכיח את טענתו שלא קיבל סמס במועד הרלוונטי.
3
12. הנאשם טוען נפלה טעות בעבודת השוטר, שלא יכול היה להבחין אם הנאשם החזיק בטלפון בידו או שהיה מונח ברכב לידו.
13. עוד טוען הנאשם, כי במקום היו רכבים נוספים, שבכולם האורות היו דלוקים עקב שעת הלילה, וייתכן שהשוטר התבלבל עם רכב אחר, או שראה את מסך הטלפון כשהוא מואר וסבר בטעות שהנאשם השתמש בטלפון.
14. מנגד טוענת המאשימה, כי השוטר הבחין בבירור בנאשם כשהוא חולף על פניו ברכבו בעודו אוחז במכשיר הטלפון בידו. העבירה בוצעה, לכאורה, במקום מואר, כך שאין להניח שהשוטר התבלבל בזיהוי.
15. לטענת המאשימה, הנאשם לא הצליח להפריך את טענות השוטר ולא העלה ספק סביר לגבי אשמתו ולכן יש להרשיעו בעבירה על פי כתב האישום על סמך עדות השוטר.
16. בפסיקה נקבע כי ניתן להרשיע בפלילים על סמך עדותו של עד יחיד, בתנאי שאין בעדותו הראשית כל תמיהות וכי זו לא נסתרה בעצמה בחקירה הנגדית, וכאשר מנגד גרסת הנאשם לא עמדה במבחן הסבירות, ההיגיון והאמת. כאמור בדברי כב' השופט ע. מודריק בע"פ (ת"א) 4154/98 רגב נ. מדינת ישראל, פסקי דין תעבורה 1999, 15: "לא די להראות שדברי עד התביעה עקביים, קוהרנטיים, סבירים ונאמרים בביטחון רב צריך לראות אם דברי הנאשם אינם מתקבלים על הדעת באותה מידה, שאם לא כן שמא לא עמדה התביעה בחובת ההוכחה. צריך לראות אם יש סיבה להעדיף את דברי עד התביעה על פני הנאשם, ולו סיבה המבוססת על הגיון החיים".
17. במקרה דנן, אמינה עליי עדותו המפורטת של השוטר כי הבחין בנאשם כשהוא אוחז במכשיר הטלפון בידו הימנית, וכי הזיהוי נעשה מטווח קצר (שניים עד ארבעה מטרים), ובאופן שאינו מותיר ספק לגבי התרחשות האירוע. בין הצדדים לא היתה היכרות מוקדמת וחזקה על השוטר כי הוא דובר אמת וכי תיאר במדויק את שראו עיניו.
18. מנגד, עדותו של הנאשם לא הצליחה לסדוק את גרסת המאשימה ואין בה כדי לעורר ספק סביר לגבי אשמתו מהנימוקים שיפורטו להלן.
4
19. בתנאי תאורת הרחוב ששררו במקום הסבירות שהשוטר התבלבל בין רכבו של הנאשם לבין רכב אחר, ולפיכך עצר את הנהג הלא נכון, היא נמוכה ביותר עד כדי שואפת לאפס, מה גם שהנאשם לא הביא כל ראיה מצולמת או אחרת לכך שהיו רכבים נוספים בקרבתו, שיכלו לתמוך ב"טענת הבלבול".
20. יצוין בהקשר זה כי גם אין זכר לטענה בדבר רכבים נוספים בדברים הספונטניים שאמר הנאשם לשוטר במקום האירוע, שהתייחסו למכשיר הטלפון שלו בלבד ולא לאפשרות כי השוטר זיהה נהג אחר משתמש בטלפון וכי טעה משהורה לנאשם לעצור את רכבו.
21. תנאי התאורה שוללים גם את טענת הנאשם כי השוטר לא יכול היה להבחין בו כאשר הוא אוחז בטלפון ביד ימין, וזאת כאשר מדובר בזיהוי מטווח קצר ביותר שאינו עולה על ארבעה מטרים, ועוד בזמן שמסך הטלפון מואר.
22. על
מנת לקיים את יסודות העבירה, אין צורך להוכיח כי הנאשם דיבר בטלפון, או כי שלח או
קיבל סמס. כידוע, לטלפון נייד יש כיום הרבה שימושים, וניתן להשתמש בו במספר דרכים,
שכולן אסורות על פי
23. בענייננו, די בעובדה שהנאשם נצפה על ידי השוטר כשהוא אוחז במכשיר דולק במהלך נסיעה, אף אם מדובר בראשית נסיעה ולמרחק קצר, כדי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו.
24. יצוין, בהקשר זה כי הנאשם הודה בעדותו כי בדק את מכשיר הטלפון עם כניסתו לרכב וכי אחז במכשיר לשם כך. אמנם לטענת הנאשם, הדבר נעשה בזמן שהרכב עמד וטרם התנעת המנוע, אלא שגרסתו אינה מתיישבת עם העובדה כי נתפס על ידי השוטר כשהוא בראשית נסיעה.
25. יתר על כן, לו נתפס הנאשם על ידי השוטר כשהוא מחזיק הטלפון בידו בזמן עצירה, כשהרכב מכובה, חזקה עליו שהיה מצין זאת בפני השוטר בזמן כתיבת הדו"ח, ומשלא עשה כן יש בכך חיזוק לראיות התביעה.
5
26. מן העדויות שנשמעו בפניי עולה התמונה שהנאשם נכנס לרכבו, התניע אותו, החל בנסיעה ובאותו הזמן אחז במכשיר הטלפון כדי לבדוק אם קיבל הודעה, או לעשות בו שימוש אחר כלשהו, אשר היה בו כדי להדליק את תאורת הצג, ובנקודת הזמן הזו נצפה על ידי השוטר ונצטווה לעצור את רכבו. השתלשלות העניינים הזו ארכה מספר לא רב של שניות, ונסיון החיים מלמד כי סביר בהחלט שהנאשם לא יזכור בדיוק באיזה שלב התניע הרכב ובאיזו שניה אחז במכשיר הטלפון, שכן מדובר בפעולות ספונטניות שמתבצעות באופן כמעט אוטומטי עם הכניסה לרכב.
27. לעומת זאת, השוטר שעמד על המדרכה והשקיף מבחוץ על הרכב, יכול היה להבחין בבירור אם הנאשם אוחז בטלפון לאחר התנעת הרכב ובמהלך הנסיעה הקצרה עד שהורה לו לעצור בצד, ועדותו הסדורה בעניין לא הותירה ספק.
28. ייתכן בהחלט שהיה זה כישלון רגעי של הנאשם, ומכאן מובנת גם תחושת העוול שחש משנתפס בביצוע העבירה מספר שניות לאחר שהתניע רכבו והחל בנסיעה, אך בכך אין כדי למנוע הרשעתו בביצוע העבירה.
29. אשר על כן, מכל הטעמים שפירטתי לעיל, החלטתי להרשיע הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ז, 21/12/2016 במעמד הנוכחים.
|
רות וקסמן , שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, העיקרון המנחה הוא ההלימה, דהיינו יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו כאשר מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן משתמשי הדרך.
לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי טיעוני ב"כ הנאשם אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
6
קנס
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1200₪.
הקנס ישולם תוך 90 ימים מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שובר תשלום.
פסילה בפועל
לאור עבירות חוזרות ונשנות של שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, ועל פי עפ"ת 57890-12-13 הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.
רישיון הנהיגה יופקד בבית המשפט היום וממועד ההפקדה תחושב הפסילה.
גם אם לא יפקיד הנאשם את רישיונו, נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד.
אם אין לנאשם רישיון נהיגה בתוקף, עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין במזכירות בית המשפט.
פסילה על תנאי
הנני פוסלת את הנאשם
מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על-תנאי למשך 3 שנים.
התנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות
בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה ל
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום.
ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ז, 21/12/2016 במעמד הנוכחים.
|
רות וקסמן , שופטת |
הוקלד על ידי איריס יזהר
