1

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 10.8.2019 סמוך לשעה 03:55, שעה שנהג את רכבו ברחוב לוי יוסף בתל אביב, לוחית הזיהוי ברכב לא הייתה תקינה או לא ניתן היה להבחין ברשום בה ממרחק של 20 מטר לפחות, בניגוד לתקנה 165(א)(2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 .

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו, כאמור בפרוטוקול מיום 21.6.20 עת טען לוחית הרישוי הייתה תקינה. אופנוע חדש, עבר טסט, ניגש לחברה ולמוסך וטענו "שהכל בסדר" (ע' 3 לפרוטוקול ש' 23-24) המנורה מכוונת למספר הרישוי ומספר הרישוי תקני. עוד הוסיף כי השוטרת טעתה בפרטים לא ראתה את צבע האופנוע ואת המספר, וכך שב וטען גם בישיבת ההוכחות.

2

גדר המחלוקת בין הצדדים היא האם לוחית הרישוי של האופנוע אינה תקינה ולא ניתן להבחין בה ממרחק של 20 מטר לפחות?

מטעם התביעה העידה השוטרת והוגש דו"ח שנערך על ידה ת/1 וסרטוני מצלמת גוף ת/2.

השוטרת העידה ברוב הגינותה כי אינה זוכרת את המקרה. מת/1 עולה כי השוטרת נסעה אחרי הנאשם, הבחינה ב"לוחית רישוי שלו בזוית מעלה כאשר הפנס בסמוך על הלוחית רישוי אשר מסנוור את כלל הלוחית ואינה קריאה ממרחק של פחות מ-20 מטר". בת/1 צוין כי אין המשך נסיבות המקרה אולם המאשימה הפנתה לסרטון מצלמת גוף, אשר צולם ע"י השוטרת והתקבל בהסכמה ת/2. בסרטון רואים כי בשעה שנאשם יורד מן האופנוע הוא מציין כי כך קיבל את האופנוע מהיבואן. ישנו שוטר נוסף אשר עומד מאחורי האופנוע ומסתכל על לוחית הרישוי של האופנוע. לאחר שהשוטרת נשמעת מבקשת מהנאשם להניע את האופנוע והאור האחורי נדלק היא מפנה את הנאשם לכך שלא ניתן לראות את לוחית הרישוי בברור ממרחק.

בחקירתה הנגדית השוטרת הסתכלה בסרטון והעידה כי היא אינה רואה את מספר הרישוי של האופנוע. כאשר עומתה אם העובדה כי בסרטון רואים גם את הניידת המשטרתית והתבקשה לומר מה מספר הרישוי של הניידת אישרה את העובדה כי לא ניתן לראות את מספר הרישוי של הניידת.

הנאשם העיד כי בזמן האירוע טען בפני השוטרת כי הוא "עדיין רואה את המספר" ניסה להבין מהשוטרת מה לא תקין והתיאור שלה היה מעורפל. עוד העיד כי כמו שלא ניתן היה להבחין בלוחית רישוי של הניידת כך גם לא ניתן היה להבחין בלוחית הרישוי של האופנוע ויתכן שהדבר נבע מהצילום והתאורה. בחקירתו הנגדית העיד כי השוטרת טעתה בדגם וצבע האופנוע. האופנוע מצוי ברשותו כשנה וחצי, עבר טסט. לא יכול היה להביא אישור מהחברה על מצב האופנוע כפי שהיה "באותו רגע" אולם האופנוע "יצא כך מהחברה" ועבר טסט במבחן רישוי רגיל (ע' 13 לפרוטוקול ש' 11-16).

נתתי דעתי לעדויות הצדדים ואני סבורה כי מדובר באי הבנה בין הצדדים.

השוטרת עצמה, ברוב הגינותה, אישרה כי לא ניתן לראות בסרטון אשר צולם על ידה במצלמת גוף את מספר הרישוי של האופנוע כמו גם שלא ניתן לראות את מספר הרישוי של הניידת המשטרתית המופיעה בסרטון. קיים טעות בצבע האופנוע אותו ציינה השוטרת בת/1 כפי שגם עולה מהסרטון. צבע האופנוע כסוף (ת/2). עיון בסרטון מלמד כי לוחית הרישוי נראית תקינה במובן זה שאינה בזווית. כאשר האופנוע כבוי ניתן לראות בברור את מספר האופנוע. כאשר האופנוע מונע קיים קושי לראות את מספר הרישוי בברור יחד עם זאת קושי זהה קיים באפשרות לראות את מספר לוחית הרישוי של הניידת המשטרתית. יש לזכור כי במקום האירוע כפי שעולה מסרטון נכח שוטר נוסף אשר נראה בברור עומד מאחורי האופנוע, מביט בלוחית רישוי ומשוחח עם הנאשם. שוטר זה לא העיד ולא נמסרה גרסתו.

במצב הדברים במקרה זה אני מאמינה לנאשם כי הייתה אי הבנה, לוחית הרישוי של האופנוע הייתה כפי שקיבל את האופנוע מהחברה ובנסיבות מקרה זה היה קיים קושי בצילום הסרטון להבחין במספר הרישוי.

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

הדיון הקבוע ליום 11.10.20 מבוטל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים ותודיע טלפונית לנאשם.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתל-אביב תוך 45 ימים מיום קבלת הכרעת הדין.

3

ניתנה היום, ה' תשרי תשפ"א, 23 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים