1

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן ביום 23.10.14 בהעדרה של המבקשת.

2.      ב"כ המבקשת ציין כי רק ביום 8.2.20, עת עוכבה המבקשת לבדיקה שגרתית על-ידי שוטר תנועה בשפרעם, נודע לה שרישיון הנהיגה שלה נפסל בעקבות פסק הדין הנדון. לטענתו, כתב האישום, ההזמנה לדין ופסק הדין מעולם לא הובאו לידיעת המבקשת וכי עיון באישור המסירה מעיד כי דבר הדואר לא נמסר מהסיבה "מען בלתי מספיק". מטעמים אלה, הוא ביקש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרה של המבקשת.

2

3.      משלוח הזימון לדיון באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה", כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה הנדון, עיון באישור המסירה מלמד כי הוא חזר בציון "מען בלתי מספיק" ומכאן שקמה חזקת המסירה, שכן על המבקשת מוטלת האחריות לעדכן את כתובתה במשרד הפנים ולספק את כתובתה המלאה ופרטים מלאים.

4.      בנוסף לכך, המדובר בפסק דין שניתן ביום 23.10.14, לפני למעלה מ-5 שנים. לפיכך, מדובר בשיהוי משמעותי בהגשת הבקשה וההסבר שניתן לכך על-ידי ב"כ המבקשת אינו מספק.

5.      מעבר לכך, לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה ועל כן לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

6.      לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.