1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשי פסילה לבין 9 חודשי פסילה.

התביעה ביקשה לגזור על הנאשם עונש של פסילה מעל שלושה חודשים ואילו הסנגור ביקש להסתפק בפסילה מותנית.

הסנגור מצביע על כך שהמדובר בסוג רכב אשר לגביו שינה המחוקק את סיווגו ובכך נפתח פתח לשגגתו של הנאשם.

נוטה הייתי לדחות טענה זו.

2

דע עקא - הונח בפניי פס"ד בתיק תתע"א 2865-04-14 בו הורשע נאשם בגין רכיבה על אופנוע כאשר רישיון נהיגתו מתאים לנהיגת אופנוע בעל נפח מנוע קטן בלבד.

המדינה מצאה לנכון שלא לערער על גזר הדין בו הוטל על הנאשם קנס ופסילה מותנית בלבד.

סוף דבר -

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

-          הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ לפיה במשך 3 שנים לא יעבור עבירה של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה מתאים מחמת סוגו.

רשאי לחתום תוך 30 יום, אם לא יחתום - ייאסר למשך 30 יום.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019, בהעדר הצדדים.