1

לאחר שבחנתי את חוות הדעת המצורפת, את טענותיו של הסניגור ותגובת התובע, נחה דעתי כי אין מקום לשינוי ההחלטה אשר דחתה את בקשת הנאשם לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבותו.

את עיקר הגנתו תולה הנאשם בחוות דעת שצורפה, ועל פיה הוא מבקש לסתור את חזקת השכרות, אשר נבעה מסירובו ליתן דגימה לצורך בירור העובדה, האם בגופו סמים. ברם, חוות הדעת לא ערוכה על פי פקודת הראיות, היא נעדרת פרטים מהותיים רבים כגון: איזו דגימה ניטלה מהנאשם, כיצד סומנה והיכן, האם מדובר בדגימת שתן או דם, פרטיו של הנאשם, אופן נטילת הדגימה, פרטי נוטל הדגימה, השכלתו, פרטים על מקצועיותו בתחום, שיטת הבדיקה (ראו והשוו תקנה 169ח לתקנות התעבורה באשר לאופן נטילת דגימת דם מחשוד בנהיגה בשכרות, כתנאי לקבילותה).

בנסיבות אלה, לא זו בלבד שספק רב אם חוות דעת קבילה להוכחת תוכנה, אלא שמהותית לא ניתן ליתן לה כל משקל, ועל כן אין בה כדי לסתור את החזקה הסטטוטורית בדבר שכרותו של הנאשם.

אשר ליתר הטענות בכל הנוגע לאי ההתייצבות והייצוג, אין לי אלא להפנות לנימוקי ההחלטה המנומקת הקודמת שניתנה, המדברים בעד עצמם.

הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ז, 03 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.