1

 

 

 

 

 

הנאשם הודה והורשע עפ"י הודאתו בעבירות המיוחסות לו, שעניינן נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף (פקיעה מעל 6 חודשים), בניגוד להוראות סעיף 10(א') לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"); נהיגה ברכב מבלי שהייתה לנאשם, או לאדם אחר, פוליסת ביטוח בת תוקף, בניגוד להוראות סעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל - 1970 ונהיגה ברכב ללא רישיון רכב תקף בניגוד לסעיף 2 לפקודה.

 

העבירות בוצעו ביום 01.07.13 כאשר רישיון הנהיגה פקע ביום 12.01.10 ורישיון הרכב פקע ביום 26.07.12.

 

טיעוני הצדדים לעונש:

2

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, טוענת כי יש להשית על הנאשם ענישה מוחשית ומרתיעה במיוחד בשל העובדה לפיה כבר הורשע הנאשם ב-2013 בביצוע עבירה זהה ונגזרו עליו רכיבי ענישה הכוללת פסילה בפועל לצד ענישה מותנית.

 

עוד טוענת ב"כ המאשימה, כי לנאשם רישיון נהיגה משנת 1987 ולחובתו הרשעות תעבורה רבות מאד כאשר 16 מהן עבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, מה שהופך אותו לרצדיוויסט.

 

ב"כ המאשימה, הגישה אסופת פסיקה לפיה הוטלו גם מאסרים מאחורי סורג ובריח בנסיבות דומות: תת"ע 10896-07-10 מ"י נגד גמאל אבו ענזה; תת"ע 4585-08-11 מ"י נגד שלום דדון;פ"ל 311-04-10 מ"י נגד אגאבאבא; פ"ל 258-02-12 מ"י נגד אל אטרש; תת"ע 10723-11-11 מ"י נגד חסן; עפ"ת 39264-11-12 שלום דדון נגד מ"י; פ"ל 3142-01-10 מ"י נגד סלימן אזברגה; תת"ע 1080-04-11 מ"י נגד אבו עראר; תת"ע 2311-08-11 מ"י נגד סלמאן אבו חאמד; תת"ע 9542/09 מ"י נגד אבו).

 

מסקנת ב"כ המאשימה היא כי ראוייה ענישה שתכלול מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנים, פסילה על תנאי וקנס משמעותי.

 

מנגד טען הסנגור (הגיש טיעוניו בכתב) כי מדובר בנאשם בן 47 המתגורר עם בת זוגו ואב ל-13 ילדים. הנאשם עובד בחברה לעבודות עפר ופיתוח, כאשר בתקופה האחרונה חלתה בת זוגו והוא נאלץ להסיע אותה לפחות פעם בשבוע לטיפולים בבית החולים תל השומר (הוגשו מסמכים רפואיים המעידים על מצבה הרפואי של בת זוגו של הנאשם).

 

בשל מצבה הרפואי החריג מאד של אשת הנאשם והעובדה כי מיום ביצוע העבירות לא ביצע עבירות תעבורה נוספות או עבירות פליליות מבקש הסנגור להקל בעונשו של הנאשם ולאמץ את המלצתו העונשית של שירות המבחן הדוגל בגישה שיקומית והיא: של"צ, שילוב בקבוצת "נסיעה במבחן", מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.

 

3

הסנגור הפנה למספר פסקי דין בהם נקט בית המשפט בעמדה שיקומית והקל עם נאשמים כמובא להלן: ע"פ 5291/12 מוחמד אבו האני נגד מ"י; ע"פ 4041/06 אברהם אשורוב נגד מ"י.
בהתייחס למתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם הפנה לרע"פ 6115/06 א' מ"י נגד אבו-לבן; פ"ל 4435-03-11 מ"י נגד שגיב אליאס; פל"א 6445-11-14 מ"י נגד נבארי; עפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מ"י; פל"א 5802-11-14 מ"י נגד אל צאנע; עם"ת 54338-01-11 מדינת ישראל נגד גנדי דחטר.

 

הנאשם הביע חרטה וציין כי הוא מוכן לקבל כל עונש, אולם לאור מצבה הרפואי של אשתו מבקש פסילה קצרה, על מנת שיוכל להמשיך להסיעה לטיפולים בתל השומר - טיפולים שיכולים להימשך כ-3 שנים.

 

מתחם הענישה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף:

מתחם הענישה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף נקבע בפסיקה של בית המשפט המחוזי (באר שבע) בעפ"ת 22585-11-12 אליעזר אשורוב נגד מדינת ישראל, שם הוחלט כי מנעד הענישה ינוע בין מאסר מותנה ועד למאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה.

 

ביחס לרכיב הפסילה המתחם נע בין 3 חודשי פסילה ועד 11 חודשי פסילה .

(בית המשפט המחוזי בתל אביב אף הגדיר מתחם הנע בין 3 ועד 9 חודשי פסילה -

ראה עפ"ת 20019-11-11 אביתר שמעון נגד מדינת ישראל)

 

מתסקירו של הנאשם (בקיזוז נתונים אישיים חסויים) עולים הנתונים הבאים:

הנאשם מודה באופן מלא בעובדות כתב האישום, עם זאת לוקח אחריות חלקית שכן לטענתו הרכב היה בבעלות חברו והוא לא ידע שהרישיון לא בתוקף. עוד ציין כי ישנם מספר רכבים הרשומים על שמו, אולם אינו סבור כי מחובתו לעדכן את הנוסעים על כך.

עוד ציין כי כיום יש לו נהג המסיע אותו ובכוונתו בעתיד לנהוג ברכב רק במידה והרישיונות הנדרשים יהיו בתוקף. הנאשם אמר כי הוא מבין את חומרת העבירה ומודע כי התנהלותו בכביש מסכנת את חייו ואת חייהם של נהגים והולכי רגל.

 

הערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום - שירות המבחן התרשם כי הנאשם דואג למשפחתו במישור הכלכלי ופועל כדי לשמור על מערכת יחסים טובה עמם כולל הוריו וילדיו המשותפים לגרושתו. הנאשם מסתגל למסגרות השונות באופן רציף וארוך טווח ושואף להתקדם בעבודתו המהווה גורם משמעותי חיובי בחייו.

 

היות והנאשם לוקח אחריות חלקית בביצוע העבירה ונוטה להמעיט מחומרת העבירה ומאופן התנהלותו בכביש בכלל, התרשם שירות המבחן כי שילובו בטיפול יוכל להפחית את הסיכון שכן הנאשם אף הביע נכונות לקחת חלק בקבוצה פסיכו-חינוכית המיועדת לאנשים שביצעו עבירות תעבורה במטרה להפחית הסיכון בתחום זה.

4

 

לאור שיקולי הסיכון והסיכוי ובהתחשב בנסיבותיו האישיות ובחשיבות עבודת הנאשם כגורם מרכזי מסייע במשפחה, שירות המבחן בא בהמלצה למצוא איזון בין שלל הגורמים שאוזכרו ולנקוט בדרך חינוכית שיקומית תוך שילוב מספר עונשים:

צו של"צ בהיקף 250 שעות במרכז לגיל הרך בב"ש, בתפקיד אחזקת בית - גינון, צביעה ונקיון;

צו מבחן לשנה שבמהלכו ישולב בקבוצת "נסיעת מבחן" המיועדת למבצעי עבירות תעבורה; עונש מרתיע בדמות מאסר מותנה משמעותי ופסילה על תנאי.

 

הענישה הראויה בפרשה שבפני:

עברו התעבורתי של הנאשם - לנאשם רישיון נהיגה משנת 1987 וצבר לחובתו הרשעות רבות מאד כאשר ביניהן 16 עבירות של פקיעת רישיון נהיגה.

מבחינת עבר פלילי - אין לנאשם רקע פלילי רלוונטי והוא נורמטיבי מפן זה.

הנאשם הורשע בעבר בשלושה תיקים זהים של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ורשיון רכב.

כתוצאה מגזרי הדין, מצוי הנאשם היום במצב בו פסילות על תנאי ברות הפעלה לתקופה של 19 חודשים תלויות נגדו.

אכן, הנאשם רצדיוויסט וראוי הוא לענישה מחמירה, אך יחד עם זאת ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ואלה אכן חריגות ומיוחדות. אשתו של הנאשם חולה ועוברת טיפולים רציפים בבי"ח תל השומר, מה שמצריך את הסעתה וכן ליווי של בעלה בימים אלה. מצב זה יישאר ללא שינוי בשלוש שנים הבאות. הנאשם במקביל מטפל בעצמו במשפחתו המורחבת כולל ילדיו מנישואים קודמים.

הנאשם הודה וביקש לעבור לטיעונים לעונש ללא ניהול התיק תוך שהביע נכונות ליטול חלק בקבוצה פסיכו-חינוכית המיועדת למבצעי עבירות תעבורה.

שיקולי השיקום בפרשה זו על רקע העובדה כי המדובר במי שהוא מורשה במקור לנהיגה יחד עם המלצות שירות המבחן למבוגרים, הובילו למסקנה לפיה רכיב של מאסר בפועל אינו מתאים לרכיבי הענישה הראויה בפרשה זו.

אי הטלת מאסר בפועל אינה מהווה חריגה ממתחם הענישה הנוהג באופן בו מאסר מותנה ישאיר את הענישה הסופית בגבולות מתחם הענישה החל.

5

בכדי לאזן החלטה זו שלא לגזור מאסר מאחורי סורג ובריח, אקבל את המלצת שירות המבחן ביחס לרכיב השל"צ וכן אקבל את ההמלצה להשתתפות בפעילות קבוצתית במסגרת ובפיקוח שירות המבחן.

באשר לרכיב הפסילה - הנאשם ציין כי כיום יש לו נהג ויש בכוונתו לפעול על מנת שרישיונו יהיה בתוקף. גישתו של הנאשם מלמדת על כך שהפנים את חומרת העבירות ולמד את השלכות הנהיגה ללא רישיון. אני סבור כי פסילה לתקופה ארוכה מדי, תמנע אופק שיקומי מהנאשם כאשר יש אינטרס ציבורי להסדרה של רישיון הנאשם טרם ישוב לנהיגה.

תמהיל הענישה שלהלן עונה בעיני על עקרון ההלימה בפרשה זו ויש בו כדי לאזן ענישה הלוקחת בחשבון הן שיקולי הרתעה (וגמול) והן פוטנציאל שיקומי אשר בא על רקע נסיבות חיים מורכבות מאד.

 

 

 

 

לכן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.     גוזר על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים וזאת על-תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (ביחס לפקיעה מעל 6 חודשים) והכל תוך 3 שנים מהיום.

2.     הנאשם יבצע 250 שעות של"צ במרכז לגיל הרך בב"ש, בתפקיד אחזקת בית.
עבודות השל"צ יושלמו על ידי הנאשם תוך שנה מהיום.

3.     מורה על צו מבחן לשנה, שבמהלכו ישולב הנאשם בקבוצת "נסיעת מבחן".

4.     הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים, כאשר הפסילות המותנות, יופעלו בחופף בהתאם לאמור:

*גזר דין מיום 23.10.13, בתיק 4503-07-13 (ב"ש), פסילה מותנית של 10 חודשים לתקופה של 3 שנים.

6

*גזר דין מיום 20.10.13, בתיק 7479-08-13 (פתח תקווה), פסילה מותנית של 6 חודשים לתקופה של 3 שנים.

*גזר דין מיום 31.01.13 , בתיק 2500-12-12 (ב"ש), פסילה מותנית של 3 חודשים לתקופה של 3 שנים.

5.     הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10חודשים וזאת על-תנאי למשך 3 שנים.

6.     הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בניגוד לסעיף 10(א) או 67 בפקודת התעבורה והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית המשפט לתעבורה בבאר שבע תוך 30 יום מהיום ואם לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 10 ימים.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

 

 

 

7

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ו, 01 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.