1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.7.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 8.2.17, ונגזר עליו קנס בסך 700 ₪.

3.         המבקש הגיש, ביום 15.11.17, טיעונים בכתב במסגרתם העלה את גרסתו וטענותיו כנגד הדו"ח. בהחלטתי מיום 17.11.17 קבעתי כי התייחסות לטיעונים אלה תישמע במסגרת הדיון הקבוע ליום 21.11.17.

4.         המבקש לא התייצב לדיון ביום 21.11.17 ולפיכך נשפט בהיעדרו ונגזר עליו קנס בסך 600 ₪.

5.         ביום 11.12.17 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, במסגרתה טען כי נבצר ממנו להגיע לדיון משום שלא היה במצב נפשי טוב וכי הגיש טיעונים בכתב לפני הדיון.

2

6.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה לביטול פסק הדין.

7.         במסגרת החלטתי מיום 9.1.18, קיבלתי הבקשה, לפנים משורת הדין, והוריתי על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו של המבקש לרבות כל החיובים הנובעים ממנו וקבעתי בתיק דיון הקראה ליום 16.7.18.

8.         דא עקא, הנאשם לא התייצב אף לדיון ביום 16.7.18 ובנסיבות אלה נשפט בהיעדרו.

9.         ביום 28.8.18 הגיש המבקש את הבקשה כאן, כאשר מדובר בבקשה זהה לזו אשר הוגשה על ידו ביום 11.12.17, וכאמור לעיל ניתנה בה החלטה מנומקת ביום 9.1.18.

10.       על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

11.       משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

12.       מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי ההחלטה מיום 9.1.18 (במסגרתה נקבע מועד דיון ההקראה) נשלחה למבקש בדואר רשום, ולאחר ביקור שלישי הודבקה על דלת ביתו. המבקש לא התייחס בבקשתו לאישור המסירה ואף לא פירט בבקשתו כל הסבר או טעם לעניין אי התייצבותו לדיון ביום 16.7.18 בבית המשפט. בנסיבות אלה, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

13.       מעבר לכך, משניתנה למבקש, לפנים משורת הדין, הזדמנות שניה לשטוח טענותיו בבית המשפט אך הוא לא טרח להתייצב לדיון ואף לא סיפק כל טעם לאי התייצבותו זו אלא אך הגיש בקשה זהה נוספת, איני סבורה כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום עיוות דין למבקש.

3

עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. יצויין כי בדיון מיום 16.7.18 הוצג גיליון הרשעותיו הקודמות של המבקש ודינו נגזר בהתאם.

14.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

            המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.10.18.

15.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.