1

1.      בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982.

2.      על פי האמור בדוח, למבקש יוחסה עבירה של נהג חדש ללא מלווה כדין, עבירה בניגוד לסעיף 12 א 1 (ד)(1) לפקודת התעבורה, עבירה מיום 07.05.2021.

3.      בגוף כתב האישום מסוג הזמנה לדין, צוין כי על המבקש להתייצב לדיון ביום 13.07.2021. המבקש קיבל את הדוח לידיו מהשוטר.

4.      לטענת ב"כ המבקש, לא התייצב המבקש לדיון, שכן הוא הקטין ולא הבין כי עליו להגיע לבית המשפט.

לטענת ב"כ המבקש, אביו של המבקש נפטר. הוא מתגורר עם אמו ורישיונו חשוב לו. בעקבות פסק הדין בהעדר הוא מחויב לעשות מבחן עיוני פעם נוספת ויש בכך כדי לגרום לו לעיוות דין.

עוד טען ב"כ המבקש, כי העונש שהוטל על המבקש בגזר הדין בהעדר הינו חמור.

2

לטענת ב"כ המבקש, גזר הדין בהעדר ניתן למבקש לפני זמן קצר- פחות מחודש, ולכן יש להיעתר לבקשה.

5.      המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה המבקש זומן כדין ולא התייצב.

עוד טענה המשיבה, כי כעולה מסרטון מצלמת גוף באירוע הנדון, הרי שהוסבר למבקש מפורשות על ידי השוטר מועד הדיון אליו הוא מוזמן וכן אנשים נוספים שנכחו במקום הסבירו זאת גם למבקש בערבית.

לטענת המשיבה, אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את אי התייצבותו לדיון, ואין בבקשתו כדי להצביע על עיוות דין שנגרם לו אשר מצדיק להיעתר למבוקש.

דיון

6.      בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:

האחד - סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

השני - אם יגרם לנאשם עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8:

"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

7.      אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.

ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"

3

ובהמשך:

"כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו".

8.      בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).

9.      בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה.

המבקש קיבל הזמנה לדין וכתב אישום מסוג מסירה ביד. על ההזמנה לדין צוין מועד הדיון ושעת הדיון אליהם הוזמן המבקש.

המבקש סרב לחתום על ההזמנה לדין.

לפיכך שעה שהמבקש לא התייצב לדיון אליו הוזמן כדין אין לו אלא להלין על עצמו.

עובדת קטינותו של המבקש אינה מהווה עילה בדין לביטול פסק הדין בהעדר.

10.  בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל:

"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

11.  באשר לעונש, הרי שהמבקש נדון בהעדרו לעונשים של 3 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים וקנס 1200 ₪.

המבקש נדון לפסילת המינימום בת 3 חודשים הקבועה בחוק בצידה של העבירה של נהג חדש ללא מלווה כדין ולפיכך לא היה בעונש הוטל עליו כדי להחמיר עימו.

12.  בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):

4

" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

13.  לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, משמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש ולכן לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

14.  הבקשה נדחית.

15.  המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"א, 23 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.