1.      1

2.       

הבקשה ועיקר טענות הצדדים

3.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 23/01/20. לטענת המבקש הוא לא זומן כדין ובהתאם לא ידע על המועד. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען כי מדובר בדו"ח מצלמה אלקטרונית וכי הרכב בו בוצעה העבירה לא שייך לו, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

4.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי היה זה המבקש עצמו אשר הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, וחובה היה עליו לברר את תוצאות בקשתו. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. ראה בהקשר זה רע"פ 6436/07 בנימין בן נתן נ' מדינת ישראל , שם חזר בית המשפט על הקביעה לפיה בעל דין אינו רשאי לעשות דין לעצמו, ועליו לברר את תוצאות בקשתו לדחיית מועד דיון. יודגש, כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום ואישור המסירה חתום על ידו. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה לדיון.

5.2

6.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טען שלא ביצע את העבירה, וכי מדובר ברכב שאינו שייך לו, אך מדובר בדו"ח שנמסר לידי המבקש במעמד רישומו, עובדה שאינה מתיישבת עם טענתו זו. בנוסף, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט, עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו, ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "מישהו צלצל אלי ואני עניתי", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

7.      אשר לעונש, אמנם על המבקש הוטל קנס הגבוה ב- 500 ₪ מברירת המשפט, ופסילה מותנית, אך נוכח עברו התעבורתי המכביד ( 87 הרשעות קודמות לרבות 7 עבירות דומות), לא מדובר בענישה מכבידה יתר על המידה, או כזו שיש בה כדי להצביע על עיוות דין.

8.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

9.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

10.  הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשפ"א, 11 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.