1

לפניי בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות בעבירת קנס (שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית).

לנאשם ניתנה ביום 7.10.20 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב בו נהג היה בתנועה.

ביום 26.10.20 הגיש הנאשם בקשה להישפט. בקשתו התקבלה ביום 5.11.20.

התיק נפתח בבית המשפט ביום 12.12.21.

ביום 29.6.22 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לביטול כתב האישום בשל התיישנות, מן הטעם שלא נשלחה למבקש או בא כוחו הזמנה להישפט תוך שנה; ובדיון מיום 29.6.22 נעתרתי לבקשת המאשימה להגיש תגובה בכתב, וזאת עד ליום 13.7.22.

עד היום לא הוגשה כל תגובה מטעם המאשימה; ולפיכך אדון בבקשה על סמך החומר שבפני.

2

דיון

לאחר מסירת הודעה על רצון להישפט כאמור, קובע סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, כי- הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו;

לפיכך, היה על המאשימה לשלוח לנאשם הזמנה למשפט בתוך שנה מיום קבלת הודעתו על רצונו להישפט.

בענייננו, הבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה ביום 26.10.20 והתקבלה ביום 5.11.20; וחלפה למעלה משנה בין קבלת הבקשה להישפט לבין תאריך המסמך שכותרתו 'הזמנה לדין וכתב אישום' שהוגש לבית המשפט ביום 12.12.21; ובהעדר תגובה מטעם המאשימה, לא הוכח כי נשלחה הזמנה לדין לנאשם לפני מועד זה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת ההתיישנות שהעלה הנאשם ומורה על ביטול כתב האישום.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשפ"ב, 01 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.