1

 

 

 

 

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 22(א) בתקנות התעבורה.

בהתאם לעובדות כתב האישום, חצה הנאשם צומת כאשר אור אדום דלק ברמזור בכיוון נסיעתו.

 

מטעם המדינה העיד עד אחד, השוטר ארז פלקר ובהתאם לעדותו שהה הוא בניידת סמויה מאחורי הנאשם, ובמרחק קצר ממנו ראה את הנאשם כאשר הוא חוצה צומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעת הנאשם אדום.

 

בישיבת ההקראה שהתקיימה בפני ביום 18.3.14 השיב הנאשם לאישום וטען כך:

"אני נכנסתי לצומת באור ירוק ותוך כדי נסיעה התחלף לצהוב, אני חציתי את הצומת באור צהוב"

 

בישיבה מיום 29.9.14 העיד הנאשם כך:

"אני הגעתי לצומת, היה ירוק התחלף לצהוב ועברתי את כל הצומת בצהוב."

 

בתגובת הנאשם לשוטר עם רישום הדוח בת/1 צוטט הנאשם כמי שאומר:

"אני עברתי בכתום ולא באדום"

 

 

 

2

 

 

מצבו המשפטי של הנאשם בהתאם לחוק -

 

אין מחלוקת כי כאשר אור אדום דולק (תמרור 701) לפני כניסה לצומת, אסורה כל כניסה לצומת וחובה על נהג לעצור רכבו.

ביחס למופע צהוב ברמזור, המצב החקיקתי מחייב התנהגות שונה במעט:

 

ביחס לתמרור 705 אור צהוב נקבע בחוק:

" עצור כאמור ב 701 אם אינך יכול לעצור לפני הצומת בבטחה או שנכנסת אליו, השלם את

מעבר הצומת ופנהו מיד כאמור ב 703 או 704."

 

כלומר, כאשר אדם מחליט לחצות צומת בחסות אור צהוב, מבצע הוא עבירה על החוק אלא אם כבר נכנס לצומת בחסות האור הירוק או אלא אם אינו יכול לעצור את רכבו בבטחה טרם הכניסה לצומת.

על הטוען כי חצה צומת בחסות אור צהוב הנטל להראות כי כניסה זו הייתה מחויבת המציאות מאחר ולא יכול היה לעצור בבטחה טרם הכניסה לצומת או לחליפין כי כבר נכנס לצומת טרם המופע הצהוב שהגיע רק לאחר כניסתו לצומת.

 

דיון והכרעת הדין -

 

בפני תיק בו עדות שוטר ניצבת מול עדותו של נהג.

ככלל אין אני מוצא סיבה מיוחדת להעדיף עדות שוטר על פני עדות אזרח אך ורק בשל אופי העבודה שמבצע איש המשטרה.

לעולם עדות תבחן על פי אמינותה, רמת הדיוק שבה ויכולת העד למסור גרסה נטולת סתירות.

 

בפרשה שבפני מסר השוטר עדות לפיה ראה ממרחק קצר את הנאשם כאשר הוא חוצה צומת בחסות אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.

3

השוטר מתאר את הנאשם במרחק של כ- 5 מטרים מקו הצומת כאשר האור מתחלף לאדום ואילו הוא באותו הזמן במרחק של כ- 5 מטרים מהנאשם עצמו מאחוריו.

עדות זו של השוטר גובתה ברישום דוח כתוב, תוך שתיאר העד ע.ת 1 את הנאשם כמי שמפריע בהתנהגותו למהלך רישום הדוח (ראה תיאור השוטר בת/2).

עוד הסביר השוטר כי הנאשם שוחח בטלפון עם שוטר אחר וביקש באמצעותו להשפיע על שיקול דעתו ברישום הדוח.

ע.ת 1 תאר את הנאשם כמי שהתנצל בתחילה וביקש את השוטר כי "יוותר לו".

 

הנאשם מצדו טען כי מעבר הצומת היה באור צהוב , הכחיש כל שיחה עם שוטר אחר או היכרות עם שוטר העונה לשם "כליפה" וכן טען כי תחילת האירוע בטענה של סטייה מנתיב כלפיו, טענה אשר הוחלפה על ידי השוטר לאור אדום בשל דין ודברים ביניהם.

 

אדגיש כבר בשלב זה כי לא מצאתי בעדות של מי מהמעורבים באירוע (ע.ת 1 או הנאשם) סימן מובהק לאי אמירת אמת.

על פניו התנהגות הנאשם כלפי השוטר בשטח (אם אכן שוחח עם שוטר אחר וניסה להשפיע על רישום הדוח כלפיו בדרך זו) גבלה בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ולא ברור לי לחלוטין מדוע לא עוכב הנאשם מיד לתחנת משטרה לצורך חקירתו ביחס להתנהגותו כלפי שוטר בישראל.

 

הנאשם טען עוד בישיבת ההקראה כי האירוע החל כאירוע של סטייה מנתיב מצד השוטר.

הנאשם טען טענה זו טרם היה בידו חומר הראיות שבידי המדינה. (למען האמת גם במהלך המשפט התברר כי הנאשם מעולם לא צילם את חומר הראיות שבידי המדינה אף לא לקראת שלב ההוכחות)

במהלך עדותו, הסביר ע.ת 1 כי אכן היה אירוע של סטייה מנתיב, אך אירוע זה שייך לנהג אחר ובשל בלבול שלו עם מסמכי אותו האירוע, ערך הוא תיקונים גם בדוח של הנאשם.

 

טענה זו של ע.ת 1 נראית לי תמוהה שכן אם שייך אירוע הסטייה באופן מלא לנהג אחר, כיצד יכול היה לדעת עליו הנאשם בישיבת ההקראה טרם ראה בדל מראיות התביעה.

4

ידיעת הנאשם על אירוע הסטייה מחזקת את גרסת הנאשם דווקא לפיה ייחס בתחילה ע.ת 1 לנאשם אירוע של סטייה מנתיב, ולאחר דין ודברים בלתי מנומס של הנאשם כלפיו, בחר לייחס לנאשם עבירה של חציית צומת באור אדום.

 

ודוק - אין אני קובע כי האירוע המתואר ע"י ע.ת 1 הומצא על ידו.

על פניו ראה השוטר את הנאשם מבצע פעולות על הכביש שנתפסו על ידו כעבירות תנועה.

מרגע שעוכב הנאשם, החל דין ודברים בין הצדדים שהוביל בעיני להתנהלות תמוהה מצד השוטר.

ככל שניסה הנאשם לדבר עם שוטר אחר וככל שניסה הוא לתת לע.ת 1 לדבר עם אותו שוטר כדי להשפיע על שיקול דעתו ברישום הדוח, הרי שעל פניו המדובר בניסיון לשבש הליכי משפט ובהפרעה לכאורה לשוטר במילוי תפקידו.

ע.ת 1 בוחר שלא לעכב את הנאשם ובוחר שלא לייחס לו חשד לביצוע עבירות פליליות שחומרתן גדולה לאין שיעור מעבירה אפשרית של חציית צומת באור אדום.

תחת זאת, נרשם לנאשם דוח המייחס לו חציית צומת באור אדום תוך שנסיבות הדוח מתארות גם עבירות של ניסיון לשיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

המדובר כמובן בשיקול דעת של השוטר, איזו עבירה לייחס לחשוד, אך ללא ספק אין המדובר בסיטואציה "רגילה" של פנייה לאזרח במסגרתה מייחס השוטר לאזרח מעבר באור אדום.

המדובר באירוע המעורב באירוע אחר של סטייה מנתיב, בין אם הוא קשור לנאשם ובין אם לא.

המדובר בתיקון הדוח ע"י השוטר לאחר האירוע הנוסף, ובהחלטה של התעלמות תמוהה של השוטר מביצוע עבירות חמורות נוספות לכאורה שביצע הנאשם בנוכחותו.

 

אדגיש כי הנאשם הכחיש כל היכרות עם שוטר העונה לשם כליפה, הכחיש כל שיחת טלפון עם שוטר במהלך האירוע, ומשטרת ישראל בחרה שלא לחקור אירוע זה, על אף חומרתו הניכרת בעיני מעבר לעבירה שיוחסה לנאשם בכתב האישום.

 

המדובר בסופו של יום בעדות השוטר מול עדות הנאשם.

כאמור, כפי שלא מצאתי חוסר אמינות (ביחס לשאלת המעבר באור אדום) בעדות השוטר, כך גם לא מצאתי חוסר אמינות בעדות הנאשם אשר טען בתוקף כי חצה צומת בחסות האור הצהוב.

מצב בו הראיות ביחס לחציית צומת באור אדום מאוזן, על רקע התנהלות תיקון הדוחות ע"י השוטר שהוא עד יחיד לאירוע, לא מאפשרים קביעה מעבר לכל ספר סביר כי חציית הצומת הייתה אכן באור אדום.

5

 

במהלך ישיבת ההקראה הסביר הנאשם כי נכנס לצומת באור ירוק וכי במהלך החצייה התחלף האור לצהוב.

גרסה זו של הנאשם שונתה על ידו בעדותו הראשית עת טען -

 

"אני הגעתי לצומת, היה ירוק התחלף לצהוב ועברתי את כל הצומת בצהוב."

 

יחד עם זאת, בגירסתו הראשונית לשוטר אמר גם הנאשם את הדברים הבאים:

"עברתי בצהוב, רכב היה אחרי ולא ידעתי אם הוא יעצור"

 

גרסות אלה של הנאשם המופיעות כעדות יחידה מבלי שמצאתי בחקירתו הנגדית של הנאשם סימן לאי אמירת אמת, מובילות לאפשרות לפיה ההגנה הקבוע בחוק ביחס לחציית צומת באור צהוב מתקיימת לגביו.

התחלפות האור לצהוב במהלך חציית צומת כאשר הכניסה בחסות האור הירוק אינה מהווה עבירה.

בהחלט יתכן כי השוטר הבחין באור האדום בשלב מאוחר יותר מה שגרם לו לחשוב כי חציית הצומת הייתה בחסות אור אדום מלא מתחילת החצייה.

 

אדגיש כי לו פעילות השוטר הייתה נקייה מספקות (העולים מאירוע הסטייה מנתיב ומהתעלמות תמוהה מעבירות נוספות שביצע לכאורה הנאשם כלפיו וכלפי עבודתו המשטרתית) יתכן והייתי מעדיף את עדותו על פני עדות הנאשם.

אך, כאשר מצב הדברים הוא כפי שתואר לעיל, וכאשר לא מצאתי סימן מובהק לאי אמירת אמת מצד הנאשם, אני מחליט כי כפות המאזניים נותרו מאוזנות ויש הצדקה לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק.

 

ניתנה היום, 3.11.14, בנוכחות הצדדים.