1

לפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר כדין.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון במסמכים בתיק ובנימוקי הצדדים לא סברתי שיש הצדקה לקיים דיון במעמד הצדדים.

הנאשמת הוזמנה לדיון כדין כפי שעולה מאשור מסירה בתיק אך לא היתה התייצבות. בנסיבות נשפטה בהיעדר ביום 2.7.19.

בחלוף כ 5 חודשים מוגשת בקשה לבטול פסק הדין בה נטען כי המבקשת לא ידעה על הדיון וכי מבקשת היא להסב את הדוח.

לבקשה צורף תצהיר מנהלת האחראית על דוחות תעבורה בחברה ממנו עולה כי על פי חוזה שכירות הרכב היה בחזקת אחר.

לא הועלה טעם מניח את הדעת לאי ההתייצבות.

הטענה כי הנאשמת לא ידעה על הדיון נסתרת מאשור המסירה.

לגופו של ענין , העלאת טענה כי אחר נהג אינה בהכרח, מובילה להנעת ההליך הפלילי מחדש.

2

אם אחר נהג ברכב היה על המבקשת להודיע זאת במעוד מועד, בין אם למשטרה בסמוך למשלוח ההודעה על העבירה ובין אם לבית המשפט ולו סמוך למועד הדיון אליו הוזמנה.

טענת אחר נהג אינה מקימה חשש לעיוות דין (עיין: רע"פ 2340/15 יניב דב חיים קליין נ' מ"י, הש' ח. מלצר, 18.5.16).

מכל מקום, משלא הייתה התייצבות מטעמים הנעוצים במבקשת, לא יכולה לטעון שלא ניתן לה יומה (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03).

אין הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.