1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 21.05.18 בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המבקש הורשע בהעדרו בעבירה של עקיפה מצד ימין, המהווה עבירת ברירת משפט.

3.     למבקש נשלח הזמנה לדיון בדואר רשום שלא נדרשה על ידו ובתיק אישור מסירה שחזר בציון "לא נדרש". בהתאם להוראות החוק, אי דרישת דבר דואר רשום מקים חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974 וכמוהו כמסירה כדין (עיין: רע"פ 3202/16 אבי בן נחום נ' מ"י, הש' א. שהם, 18.5.16).

2

4.     משהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, הוא נשפט בהעדר שכן אי התייצבות, רואים אותה כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

5.     בבקשה דנן, המבקש טוען, כי לא קיבל את ההזמנה לדיון מכיוון שבתקופה בה נשלח דבר הדואר לכתובתו הוא היה בבית חולים עם בתו באשפוז. לבקשה צורפו אישורים רפואיים מהם עולה כי בתו של המבקש אושפזה בחודש אפריל 2018 ושוחררה ביום 06.05.18.

6.     מאישור המסירה בתיק עולה כי הזימון לדיון נשלח למבקש עוד ביום 09.03.18 קרי, למעלה מחודש טרם האשפוז.

7.     המבקש לא הצביע על הגנה כלשהי לגופו של עניין.

8.     הבקשה לא הוגשה בהתאם לכללי הגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הקבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18) ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

9.     אין עיוות דין, העונש שנגזר על המבקש הולם את העבירה.

10. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.