1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 23/6/20 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, מחמת פקיעה כשנתיים.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

2

המבקש טען כי לא קבל הודעה על מועד הדיון.

הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן. ברם המועד המקורי היה 20.4.20 ובשל הסגר הראשון על רקע נגיף הקורונה נקבע מועד חלופי ל 23.6.20 והודעה נשלחה בדואר רשום לנאשם.

בנסיבות קמה חזקת מסירה בתום 15 יום מיום המשלוח והנטל עובר לכתפי המבקש להוכיח כי דבר הדואר לא התקבל לא בשל התחמקותו לקבלו. ( על תחולת תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי גם על הזמנה לדין עיין: רע"פ 3202/16 אבי בן נחום נ' מ"י, הש' א. שהם, 18.5.16).

אין הגנה לגופו של ענין, ברם טוען ב"כ המבקש כי לו המבקש היה נוכח בדיון העונש אשר היה נגזר עליו נוח יותר בשל נסיבותיו האישיות ובשל העובדה כי הסיר את המחדר עוד בינואר 2020.

אכן משך זמן פקיעת הרישיון אינו קצר ומהוה עילה להטלת פסילה עם זאת הסרת מחדל הוא אחד השיקולים בגזירת הדין ועל כן ולפנים משורת הדין מבטלת את גזר הדין בלבד וקובעת דיון לטיעונים לעונש ליום 15.10.20 שעה 10:30 .

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"א, 05 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.