תת"ע 3963/12/20 – דעדוש אפרים נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) |
|
|
|
תת"ע 3963-12-20 מדינת ישראל נ' דעדוש אפרים
תיק חיצוני: 90517572393 |
1
בפני |
|
|
מבקש |
דעדוש אפרים
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל
|
|
החלטה
|
||
בפני בקשה לביטול פסק דין בהעדר המבקש, בגין פס"ד שניתן ביום 18/4/21.
על פי כתב האישום נהג המבקש ביום 10/5/20 בשעה
17:11 רכב מסוג וולבו מספר 90398101 בתל-אביב, צומת הרחובות דרך נמיר ושדרות רוקח
מכיוון דרום, דרך עירונית המסומנת בתמרור 426, במהירות של 71 קמ"ש העולה על
מהירות של 60 קמ"ש הרשומה בתמרור, בניגוד לתקנה
המבקש הגיש כאמור בקשה לביטול פס"ד בהעדר על מנת לתת את יומו בבית המשפט וכן ביקש לחייב את המשיבה למסור לו חומרי חקירה.
לשיטתו מאחר והגיש בקשה לעיון בחומרי חקירה ונקבעה תזכורת פנימית בבקשה ליום 29/4/21 - לקבלת תגובת המשיבה, "סבר הנאשם כי גם הדיון ידחה בהתאם". הנאשם הופתע מקיום הדיון "בכל זאת" ביום 18/4/21 ובמסגרתו גם בימ"ש ביטל את ההחלטה לקבל חומרי חקירה.
המשיבה מתנגדת לבקשה שכן, המבקש הינו עו"ד במקצועו ומצופה ממנו להבנה ואחריות מוגברת מאזרח רגיל. המבקש הגיש בקשה לעיון בחומר חקירה עליה ציין את מועד הדיון ביום 18/4/21, את היותו עו"ד, החלטות בית משפט עמדו לעיונו לרבות היעדר החלטה בדבר דחיית דיון מיום 18/4/21 - כל אלה מצדיקים דחיית הבקשה.
2
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, החלטתי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.
נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדר ואולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים - כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש למנוע עיוות דין, ראה רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 29.12.09) ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018).
אין מחלוקת כי הנאשם זומן כדין. המבקש אישר בבקשתו לקבלת חומרי חקירה מיום 1/4/21 כי התיק קבוע להקראה ביום 18/4/21 בשעה 10:25.
בקשה לקבלת חומרי חקירה הועברה לתגובת התביעה ונקבעה לתזכורת פנימית ביום 29/4/21.
מועד הקראה נותר על כנו, לא הוגשה כל בקשת דחייה מטעם המבקש אשר הינו עו"ד והחלטות בית המשפט כפי שעולה מנט המשפט נצפו באתר "ע"י משרד: עו"ד דעדוש".
לפי דברי המבקש הוא "סבר" כי הדיון ידחה בהתאם והופתע כי נשפט בהעדרו.
לו רצה המבקש לדחות את מועד ההקראה הי עליו להגיש בקשת דחייה בהתאם לדין.
גם לגופו של עניין לא נמצא טעם של ממש לביטול פסק הדין.
לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו.
די באמור כדי לדחות את הבקשה וכך אני מורה.
הבקשה נדחית.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים.
