1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 30.11.20.

כנגד המבקש הוגש ביום 9.3.20 כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב ושימוש בטלפון, עבירה מיום 19.12.18.

ישיבת הקראה מיום 19.4.20 נדחתה בשל מצב חירום הקורונה, ונקבעה ליום 30.11.20, אך המבקש לא התייצב לדיון; ובנסיבות בהן בתיק בית המשפט קיים אישור מסירת הזמנה לדין אשר המבקש 'סרב לקבל', נשפט המבקש בהיעדרו; ונדון לקנס כספי, פסילה על תנאי, ופסילה בפועל לתקופה של 20 ימים.

2

בבקשה מיום 20.12.20 טען הנאשם, כי מעולם לא קיבל הזמנה לדיון שהיה קבוע ליום 30.11.20; והוא מתכחש לחלוטין לעובדות כתב האישום, ויש לו סיכויים מצוינים לזכות כנגד כתב האישום; ומבקש לתת לו את יומו בבית המשפט.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי בהתאם לאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט, המבקש זומן כדין לדיון; ואינו מעלה טענת הגנה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, אינני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.

דיון

על פי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש "אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

באשר לעילת הביטול שעניינה סיבה מוצדקת לאי התייצבות

על פי אישור מסירה המצוי בתיק בית המשפט, הזמנה לדין, הכוללת את שמו של הנאשם, ת.ז., ואת תאריך הדיון בו נשפט המבקש בהיעדרו, נמסרה למבקש ביום 23.5.20 והוא סירב לקבלה; ועל פי סעיף 237(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, ותקנה 54 לתקנות סדר הדין הפלילי, הרי שבוצעה המצאה כדין למבקש; ועל המבקש לבטל פסק דין בהעדר התייצבות, עליו לפרט בבקשתו את מכלול טענותיו ולתמוך אותן באסמכתאות, ולא להסתפק בכפירה כללית בלבד שלפיה לא זומן ולא קיבל את ההזמנה. וראו רע"פ 1581/20 מהנד אבו חמיד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 08.03.2020); ורע"פ 5356/20 יאסר טחאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.08.2020). וראו גם עפ"ת (מחוזי חיפה) 10826-01-21 דאר אל חאג' פתחאלה נ' מדינת ישראל, 14.1.21, כב' השופט בולוס.

בענייננו, המבקש לא צירף לבקשה אסמכתאות כלשהן לכפירתו באישור המסירה, ואף לא נעשה בירור מצד המבקש בסניף הדואר אשר באמצעותו בוצע אישור המסירה, כדי להפריך את המצוין באישור המסירה על ידי עובד הדואר.

משאלו פני הדברים, לא הוכח כי היתה הצדקה להיעדרו של המבקש מן הדיון שהתקיים בהיעדרו.

באשר לעילת הביטול שעניינה חשש לעיוות דין

3

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018)); ועל פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בכדי להקים חשש לעיוות דין, ו"טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו", ו"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)). וראו גם רע"פ 400/20 אולגה בלכר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.04.2020); ורע"פ 8604/15 ג'ורג' חנא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.12.2015).

בענייננו, לבד מהצהרתו הכללית של המבקש, לפיה הוא מתכחש לחלוטין לעובדות כתב האישום, ויש לו סיכויים מצוינים לזכות (סעיף 7 לתצהיר), לא צורפו לבקשה נימוקים התומכים בטענה זו, המעידים על סיכויי הגנתו, ולא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על סיכויי הגנתו של המבקש, וודאי לא בעוצמה שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כדי לבסס עילה של חשש ממשי לעיוות דין.

בהקשר זה אוסיף, כי גם העונש שהוטל הינו סביר, נוכח העובדה שמדובר בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את בטחון הציבור; ומדיניות הענישה במקרים של עבירה חוזרת, כבענייננו, כוללת פסילה בפועל (ראו רע"פ 863/19 אברהם נסים זגורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.02.2019); רע"פ 2575/17 רונן גייאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 06.09.2017); וראו גם עפ"ת (מחוזי חי') 37016-12-18 נסאר נבואני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.12.2018)); ומדובר בנסיבות של נהיגה בכביש 6 ברכב מסוג אוטובוס זעיר ציבורי; כאשר לחובתו של הנאשם 86 הרשעות קודמות, מתוכן 8 הרשעות בעבירות דומות במהלך 10 השנים האחרונות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית, אף בלא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

4

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"א, 17 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.