1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 23.8.17 סמוך לשעה 13:00,בכביש 2 מדרום, נהג ברכב ועקף מצד ימין רכב אחר הנע בכביש, בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

מטעם התביעה העידו שני שוטרים מתנדבים אשר טענו כי ראו בבירור את הנאשם עוקף רכב מימין.

2

עוד העיד עת/1 כי שמר על קשר עין רציף עד לעצירת רכב הנאשם.

הנאשם הודה בתגובתו בעת רישום הדו"ח כי "רכב לפני מעט ( מאט) את התנועה אז אני עוקף אותו כדי לא לעכב תנועה בעצמי. זה שלושה נתיבים זו לא עקיפה"

בישיבת המענה, טען הנאשם כי לא ביצע עבירה, אלא שעה שהנתיבים השמאליים היו אטיים עבר לנתיב הימני שהיה מהיר.

אין מחלוקת כי הנאשם נהג ברכב ועבר מנתיב אמצעי לנתיב ימני.

המחלוקת בין הצדדים הינה - האם הנאשם ביצע עקיפת רכב מימין.

נתתי דעתי לגרסאות הצדדים מזה ומזה ואני קובעת כי הנאשם עבר עבירה של עקיפה מצד ימין של רכב אחר הנע בכביש בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה.

תקנה 47(א) לתקנות התעבורה קובעת כהאי לישנה:

"נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי."

הנאשם בעדותו העיד כי נהג בנתיב אמצעי ורצה לבצע עקיפה. התנועה בשני נתיבים שמאליים הייתה עמוסה. לאחר שראה כי עקיפה אינה מתאפשרת בנתיב שמאלי היה צריך להחליט אם להישאר בנתיב אמצעי או לחזור לנתיב ימני שהיה פנוי. ולכן עבר ונהג בנתיב הימני.

הנה כי כן לשיטת הנאשם עצמו יש להרשיעו במיוחס לו.

לראשונה, טען הנאשם בעדותו, כי נסע מאות מטרים בנתיב הימני וכשלפניו היה רכב איטי עבר לנתיב האמצעי. "לא היה לי צורך להישאר בנתיב האמצעי כי הנתיב הימני היה ריק והמשכתי לנסוע" . (ע' 11 לפרוטוקול ש' 11-12).

אין מחלוקת כי הנאשם נהג תחילה בנתיב אמצעי.

לשיטתו בשל עומס בנתיבים שמאליים ונתיב ימין פנוי עבר לנתיב ימני.

אולם לראשונה טען במהלך הדיון, כי לאחר שעבר לנתיב ימני, נסע מאות מטרים וכשהתקרב לרכב איטי שנסע לפניו- עבר לנתיב שמאלי לביצוע עקיפה כדין ושב לנתיב ימין.

3

גרסתו אינה מתיישבת עם טיעוניו לפיהם שני הנתיבים השמאליים היו עמוסים. שהרי אם נסע בנתיב הימני, שהיה פנוי, לאורך מאות מטרים כיצד יכול היה לעבור לנתיב השמאלי שהיה עמוס ולבצע עקיפה כדין? הרי אם הנתיב האמצעי אינו פנוי כיצד יכול הוא לבצע עקיפה?

בסיכומיו טען הנאשם כי העדים לא ציינו כיצד היה "קשר עין" ואם היו רכבים אחרים בניהם, לא היתה התייחסות למצב התנועה ולעומס בנתיבים השמאליים.

השוטרים הותירו בי רושם אמין ואני מאמינה לדבריהם כי הבחינו בנאשם בנסיעה, מבצע עקיפת רכב מימין. אני מוכנה להניח לטובת הנאשם כי בשלב מסוים עבר לנתיב הימני שהיה פנוי, אך אין בכך לשלול את עדות עדי התביעה שהייתה מהימנה ועקבית לפיה ביצע עקיפת רכב מימין.

עיון בת/1 מלמד כי הנאשם נסע בנתיב אמצעי, עבר לנתיב ימני, עקף רכב לפניו וחזר חזרה לנתיב אמצעי - עקיפה מלאה.

השוטר אשבל העיד כי שעה שהבחין בנאשם בנסיעה, התנועה בכביש זרמה וניתן היה לנסוע במהירות סבירה. השוטר הבחין בנאשם מבצע עבירה של עקיפת רכב מימין ושמר עמו על קשר עין רצוף. לשאלת הנאשם השיב כי אם הנאשם היה עובר לנתיב הימני ולאחר נסיעה של מאות מטרים היה עוקף רכב משמאל - מדובר בעקיפה חוקית אולם לטענתו זה לא מה שהנאשם ביצע.

השוטר דאר העיד כי הבחין בלוחית זיהוי של רכב הנאשם ואף ציין את מספרה בת/2 " רכב ל.ז. 9856631". עוד העיד כי הבחין ברכב מבצע עקיפה מימין. כרז לו לעצור ולאחר שנעצר בשול ימין, אמר הנאשם כי לא רצה לעכב את התנועה ולכן ביצע עקיפה מימין.

השוטר העיד כי אינו אוכף עבירה חד פעמית של עקיפה אלא שבמקרה זה ביצע הנאשם מספר עקיפות. (ראה עמ' 8-9 לפרוטוקול בש' 30, 1-2).

השוטר דאר העיד כי שכח לחתום על המזכר אולם נרשם בדו"ח כעד והמזכר מתייחס לנסיבות שראה. גם אם שכח השוטר דאר לחתום על המזכר אותו רשם עדיין ציין השוטר בת/2 את מספר לוחית זיהוי הרכב בו הבחין ואין מחלוקת כי מדובר ברכב בו נהג הנאשם.

סוף דבר אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של נהיגה ברכב ועקיפה מצד ימין רכב אחר הנע בכביש, בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, במעמד הצדדים

4