1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 16/12/20. לטענת המבקש הוא סבר לתומו כי הדיון יתקיים בזום ובהתאם לא התייצב. בנסיבות אלו טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי המבקש קיבל במועד ביצוע העבירה כתב אישום והזמנה לדין בה נרשם מועד הדיון. לא ברורה טענת המבקש לפיה סבר שהדיון יתקיים ב"זום". המבקש לא פירט מי מסר את הדברים, ומתי. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא התייצב לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר, ובכלל. גם אם אניח לטובת המבקש שיש בעצם הגשת הבקשה כדי להוות מעין כפירה כללית בביצוע העבירות, בכך לא די כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

5.      מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אחי למה לעשות את זה אני לא ידעתי את זה הרכב לא שלי", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

6.      לציין שעל המבקש הוטלו קנס ופסילה על תנאי, ללא רכיב של פסילה בפועל . לאור עברו התעבורתי ומהות העבירות, לא מדובר בענישה מחמירה. כך שגם בהקשר זה לא נגרם לא עיוות דין.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה. הבקשה נדחית.

8.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

9.      . להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.