1

בקשה לחיוב בהוצאות .

ביום 10.2.19 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור 820, בכך שהחנה את רכבו בתוך שטח מסומן על פני הכביש, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961.

המאשימה הודיעה על ביטול האישום מיד לאחר ישיבה ראשונה ולאחר שהתביעה שקדה על ברור טענות הנאשם.

הנאשם עתר לחיוב המשטרה בהוצאות.

לא הוכח בפניי כי התקיים מצב קיצוני של אי סבירות בולטת בהעמדת המבקש לדין בהסתמך על החומר שהיה לנגד עיני התביעה, טרם הדיון והצדיק אי הגשת כתב אישום. גם מדברי המבקש עצמו עולה כי במקום בו חנה קיים שלט האוסר על חניה במקום.

אני דוחה את הבקשה לפי שהיא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בסעיף 80 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ובפסיקה ראה ע"פ 5097/10 בוגנים נ' מדינת ישראל, (15.1.13) פסקאות 16-17 לפסק דינו של כב' השופט מלצר וכן רע"פ 4121/09 שגיא נ' מדינת ישראל, ( 27.12.10).

הבקשה נדחית.

2

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, 28 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.