1

טיעוני הצדדים

1.      לפני בקשה לסיווג פסילה, באופן שתחול על רכב העבודה שמספרו 4507880 (להלן: "הרכב") ויתאפשר למבקש לנהוג בו, לצורכי פרנסה והסעת בני המשפחה לקבלת טיפולים רפואיים.

2

2.      כנגד המבקש הוגש ביום 06.02.2017 כתב אישום. ביום14.03.2021 הנאשם חזר בו מכפירתו ובמסגרת הסדר טיעון, כאשר היה מיוצג בידי סניגור מטעמו, תוקן כתב האישום לתקנה 26(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 והורשע על סמך הודאתו והצדדים עתרו במשותף להטיל עליו את העונשים הבאים; פסילה בפועל לתקופה של 5חודשים בניכוי חודש פסילה מנהלית, פסילה על תנאי 3 חודשים למשך 3 שנים, מאסר על תנאי של חודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 1500 ₪.

3.      ביום21.03.2021 נגזר דינו של הנאשם, כאשר בית המשפט החליט לכבד את הסדר הטיעון, גזר על המבקש את העונשים המוסכמים והורה על הפקדת רישיון הנהיגה עד ליום 24.05.21, שעה 12:00.

4.      ביום 10.05.2021, מבקש המבקש, באמצעות ב"כ המלומד עו"ד איאד חליחל, לסווג את הפסילה באופן שתחול על הרכב ולאפשר לו לנהוג בו בזמן הפסילה. המבקש נימק את בקשתו בנסיבות אישיות וכלכליות קשות. הוא טען כי רובצים על כתפיו חובות כבדים מנשוא, ניתן צו כינוס ופשיטת רגל שבמסגרתו חויב לשלם 1,500 ₪ לחודש והוא מפרנס עיקרי במשפחתו, ובכך יוכל לנסוע למקום עבודתו שבמרחק כ- 200 קמ"ש ממקום מגוריו בהיותו מנהל עבודה בתחום הבניין. המבקש טען כי דחיית בקשתו תגדע את מקור פרנסתו. בנוסף הוא טען כי אשתו ובתו סובלות ממחלת סרטן והסיווג אף מתבקש להסעתן לקבלת טיפולים רפואיים. כמו כן, הפנה לעברו התעבורתי שאיננו מכביד ולעובדה כי מאז ביצוע העבירה, ועל אף חלוף הזמן הרב לא ביצע כל עבירת תעבורה אחרת. על אף שהכלל הינו שהסיווג ייעשה במסגרת גזר הדין, המבקש טען כי ניתן להגיש בקשה לסיווג הפסילה גם לאחר מתן גזר הדין ואף לאחר חלוף חודשים רבים. המבקש הפנה לפסיקה ואת בקשתו הוא תמך, בין היתר, בהעתקים צילומיים מרישיון הרכב, הודעה על צו לפתיחת הליכים, תלושי משכורת וחומר רפואי.

5.      ביום 24.05.2021, המשיבה, באמצעות ב"כ המלומד עו"ד אנטולי קרייניס, התנגדה לבקשה. ב"כ המשיבה טען כי המבקש היה מיוצג והטענות לא הועלו מטעמו, פסק הדין הפך חלוט, כאשר מעולם לא פורטו במעמד הטיעונים לעונש נסיבות מיוחדות, קבלת הבקשה תבטל את משמעות הפסילה והפנה לפסיקה.

6.      לציין כי ביום 27.05.2021 נעתרתי לבקשה לעיכוב ביצוע והוריתי על דחיית מועד ההפקדה עד ליום 06.06.2021, שעה 12:00, עד למתן החלטה בבקשה.

3

דיון

7.      לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה ולאחר שקילת טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

8.      סעיף 36א לפקודת התעבורה קובע, כי:

"הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים או לגבי סוג מסויים של רכב".

לאמור, בית המשפט המטיל פסילה, רשאי להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסוים או לגבי סוג מסוים של רכב, בהתקיים נסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין. עולה אם כן, כי החלטה בבקשה לסיווג פסילה צריכה לבוא בפסק הדין (ר' עפ"ת (מחוזי ת"א) 47819-06-11 ליאור נמדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(14.07.2011)).

9.      על כן, מאחר ונגזר דינו של המבקש ובית המשפט סיים את מלאכתו, ומאחר ועסקינן בפסק דין אשר הפך לחלוט עוד לפני מועד הגשת הבקשה, אין מקום לשינוי רכיב מרכיבי הענישה בשלב זה.

10.  בהקשר זה אל נשכח את החשיבות המרובה לכיבוד הסדרי טיעון (ר' רע"פ 575/13 יוסף סייגבקר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(24.01.2013)). הרי סנגורו דאז של המבקש ערך הסדר טיעון עם המאשימה, אשר לא כלל התייחסות כלשהי לעניין סיווג הפסילה.

4

11.  לא מיותר לציין כי מעיון במסמכים שצורפו לבקשת המבקש עולה כי ההודעה על מתן צו לפתיחת הליכים ניתנה ביום 19.04.2020, הקבלה על תשלום חודשי בפשיטת רגל הינה מיום 21.02.2021, החומר הרפואי נתקבל בין אוקטובר לשנת 2020 ועד 13.03.2021. צא ולמד כי אין שינוי במצבו של המבקש ואין הצדקה לאי העלאת הטיעונים כבר במסגרת המו"מ בין הצדדים לכריתת הסדר הטיעון ולכל הפחות העלאת הטיעונים בטיעונים לעונש בפני המותב שגזר את דינו של המבקש.

12.  אף לגופו של עניין, ולאחר שבחנתי את בקשתו על רקע הקווים המנחים שנקבעו בפסיקה (ר' עפ"א (חיפה) 124-08 פדידה מרדכי נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו)(08.09.08)), אין בידיי להיעתר לבקשה.

קבלת הבקשה תרוקן מתוכן חלק ניכר מעונש הפסילה אשר הוטל על המבקש בגזר הדין. אף באשר לטענה בדבר נזק כלכלי משמעותי שעלול להיגרם למבקש עקב הפסילה, הרי טענה זו צפויה לכל מי שנפסל פסילה ארוכה, כאשר בעניינו של המבקש הוא נפסל סה"כ 5 חודשים בניכוי חודש פסילה מנהלית.

13.  זה המקום להדגיש כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקש, שונה בנסיבות מהמקרה שבפניי, כדלקמן:

א.     ת"ד 3523-07-12 מיום 15.07.14 (בבקשה צוין מספר שבחלקו שגוי): שם נתבקש סיווג הפעלת מנוף בלבד, הפעלה שאינה מוגדרת כפעולת נהיגה ואיננה דורשת רישיון נהיגה ממשרד הרישוי.

ב.     בע"פ 3124-08-07 מיום 06.04.08: שם נדון ערעור על חומרת העונש, על רכיב הפסילה בפועל, כאשר הערכאה הדיונית לא היה המערער מיוצג. נתקבל הערעור בכך שהועמדה תקופת הפסילה בפועל למשך 36 חודשים וסויגה הפסילה על מלגזה בתחום מפעל מוגדר בלבד, לתקופה שנותרה.

14.  לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"א, 06 יוני 2021, בהעדר הצדדים.