1

הדיון נדחה בהסכמת המבקשת ליום 24.1.16, והיא אף הוזהרה בדבר חובת התייצבותה, תוך שצוין בהזמנה לדין כי בית המשפט יהיה רשאי לדון אותה שלא בפניה, אם לא תתייצב, (המבקשת חתומה על הבקשה - ראה הזמנה לדין מיום 16.11.15 שהוגשה במסגרת דיון שהתקיים באותו יום).

משמעות הדבר, שמועד הדיון בו נדונה המבקשת בהעדרה, היה ידוע לה. משלא התייצבה, למרות שניתן לה יומה בבית המשפט, לא אוכל לקבל את בקשתה.

יתרה מזאת, המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, הוא 30 יום.

בקשה זו מוגשת כשנה וחצי לאחר שניתן פסק הדין, במועד שהיה בידיעתה של המבקשת, ולכן, משחלף פרק זמן משמעותי מאוד מהמועד הקבוע בחוק להגשת הבקשה, יש לדחותה גם מטעם זה.

על כל אלה יש להוסיף כי אין בבקשה נימוקים נוספים, המתייחסים לאשמה המיוחסת למבקשת, ומלמדים שאילו נוהל המשפט, הייתה תוצאתו שונה. לכן, בהעדר טענה לעיוות דין, ובהעדר סיכויי הגנה, יש לדחות את הבקשה גם מן הטעם המהותי הזה.

הבקשה נדחית.

2

ככל שלא מילאה המבקשת אחר צו הפסילה, עליה להפקיד את רשיונה בתיק בית המשפט לאלתר, שכן היא פסולה מנהיגה.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ז, 04 יולי 2017, בהעדר הצדדים.