1

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זיכוי הנאשמת מחמת הספק.

2

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו, ביום 15.12.17 סמוך לשעה 10:31, ברמת גן, צומת ארלוזרוב וז'בוטינסקי, נהגה ברכב בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, ויצאה מהצומת שלא בכוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנסה לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 .

במקור קיבלה הנאשמת הודעת תשלום קנס אולם היא בחרה שלא לשלם את הקנס וביקשה כי עניינה יובא בפני שופט כיוון שכפרה במיוחס לו.

מטעם התביעה העיד שוטר אשר טען כי ראה את הנאשמת מבצעת את העבירה והוגש ת/1- הודעת תשלום קנס.

הנאשמת בעדותה הכחישה את המיוחס לה. לטענתה נסעה בנתיב הימני המורה על נסיעה ישר . הוגשו מטעמה תמונות -נ/1-נ/6.

נתתי דעתי לגרסאות הצדדים מזה ומזה ואני קובעת כי התעורר בי ספק אשר לביצוע העבירה .

אין מחלוקת כי הנאשמת נהגה ברכב, במקום האמור בכתב האישום.

אין מחלוקת כי בצומת האמור, קיימים 3 נתיבי נסיעה.

נתיב שמאלי ונתיב אמצעי מורים על פניה שמאלה בלבד ונתיב ימני מורה על נסיעה ישר.

המחלוקת בין הצדדים הינה - האם הנאשמת נסעה בנתיב האמצעי בו מסומן חץ לפניה שמאלה או שמא נסעה בנתיב הימני בו מסומנים חצים לנסיעה ישר.

השוטר בעדותו ציין כי אינו זוכר את האירוע והקריא מת/1 ממנו עולה כי עמד סטטי בצפון מזרח לצומת ארלוזרוב/ ז'בוטינסקי, פניו לכיוון דרום לרח' ארלוזרוב, הבחין ברכב בנתיב האמצעי -המורה על פניה שמאלה, נכנס לצומת ובמרכזה ממשיך ישר תוך שנדחף לנסיעת רכבים בנתיב ימני. נשמר קשר עין רצוף עד לעצירת הרכב.

בחקירתו הנגדית, הודה השוטר כי אינו זוכר אם עצר מכונית נוספת חוץ ממכונית הנאשמת וכי הדבר לא נרשם בדו"ח. לדבריו "אני רשמתי שהיא נדחפה לנתיב של רכבים שנסעו ישר" (ע' 4 לפרוטוקול ש' 1). השוטר אינו מציין כיצד נדחפה הנאשמת עם רכבה לנתיב של רכבים שנסעו ישר והאם גרמה הפרעה לתנועה. הדעת נותנת כי הייתה צריכה להיגרם הפרעה לכלי הרכב בנתיב הימני,(סטיית כלי הרכב, בלימה וכיו"ב) אשר הייתה מוצאת ביטוי בדו"ח.

3

הנאשמת בעדותה טענה כי נסעה בנתיב הימני, מדובר בנתיב בו נוסעים ישר או ימינה. הנתיב לנסיעה ישר מתעקל קצת כפי שניתן לראות בתמונות שהגישה. עוד טענה כי השוטר עצר כלי רכב נוספים, במקום היו שוטרים נוספים ומקום עמידת השוטר בפועל היה שונה מהמקום בו טען שעמד. לבסוף, הטיחה הנאשמת בשוטר כי דבריה בת/1 נרשמו באופן לא מדויק משום שהיא מכירה היטב את המקום ולא היה עולה על דעתה לומר כי במקום יש שני נתיבים בלבד.

בפניי עדות יחידה ורב החשש, מטבע הדברים, שמא נפלה בה טעות אנוש.

מנגד, הנאשמת הותירה בי רושם אמין ואני מאמינה לדבריה כי נסעה ישר בנתיב הימני.

סוף דבר אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

הדיון הקבוע ליום 6.9.18- מבוטל.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, במעמד הצדדים