1

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 20/11/17 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל שחצה במעבר חצייה להשלים את חצייתו בבטחה, בניגוד לתקנה 67 א' לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 17/7/17 נשמעו בפני הראיות בתיק.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה גלית ברדריאן שערכה דו"ח הודעת תשלום קנס (ת/1) ותרשים (ת/2).

2

על פי גרסת המאשימה ביום 20/11/17 סמוך לשעה 10:45 נהג הנאשם ברכב ברחוב בלפור מדרום לצפון בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים, התקרב למעבר חצייה שלפני רחוב דנין, אותה עת ירדה אל מעבר החצייה הולכת רגל, הנאשם המשיך בנסיעה, לא אפשר לה להשלים חצייתה ובכך לגרסת המאשימה עבר עבירה.

הנאשם מצדו כופר באשמה כאמור לשוטרת במקום אחר "לא היה שום הולך רגל, ניפגש בבית משפט".

לגרסתו של הנאשם השוטרת טעתה בראש ובראשונה בכך שתיארה כי הגיעה בנסיעה ישר ברחוב בלפור. לגרסתו נסע ברח' דנין ופנה ימינה לרחוב בלפור, אז הבחין בשוטרת בצד ימין. עוד לגרסתו מאחר ולאחר הפניה עמדו כלי רכב באור אדום, פנה לנתיב האמצעי ונעמד מאחורי כלי רכב עומדים. לדבריו כעבור כדקה לערך נגשה אליו השוטרת, ביקשה רישיונות, הלכה לניידת החונה בצד ורשמה לו את הדו"ח.

הנאשם ערך סקיצה מפורטת והציג אותה בפני השוטרת בחקירתה והגיש אותה כראיה מטעמו (נ/1).

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.         עדת התביעה לא רשמה בנסיבות המיוחדות של המקרה, כפי שמופיעים בדו"ח באיזה מרחק ממנה הבחינה ברכב הנאשם לראשונה, אלא ציינה כי הבחינה בו נוסע על רחוב בלפור מדרום לצפון.

2.         השוטרת אישרה בחקירתה הנגדית כי בדרך כלל היא עובדת בצוות עם שוטר נוסף, לפעמים לבד, אולם במקרה הנוכחי אינה זוכרת לדבריה אם עבדה לבד או בצוות. השוטרת לא רשמה במקום המיועד לכך בדו"ח אם היו עדים נוספים ולא ציינה לחילופין שעבדה לבדה.

            הנאשם עומד על כך שהשוטרת לא עבדה לבדה ולגרסתו לאחר שנטלה ממנו את רישיונותיו ניגשה לניידת שחנתה בסמוך ושוחחה עם שוטר נוסף.

3

3.         על פי הנחיות המשטרה לרישום דוחות ועל פי כללי המשפט הפלילי ודיני הגנה מן הצדק, זכאי נהג כי יירשמו בסעיף ז' בדו"ח פרטי העדים הנוספים למקרה. שוטר העורך דו"ח לנהג מחויב לרשום במקום המיועד לכך בדו"ח את פרטיו של כל שוטר נוסף שנכח יחד עימו במקום.

            בעפ"ת 43875-12-10 שקופ נ' מדינת ישראל, קבע כב' הש' רענן בן יוסף כי:

            "כלל הוא לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעבירה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה - לא תצרף אותו, אך הוא חייב לרשום דו"ח, ולו דו"ח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עבירה ורק אחד רושם דו"ח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתלונן".

4.         הנאשם עמד על גרסתו החל מתגובתו שנרשמה בדו"ח, דרך המענה שמסר לכתב האישום, וכולל בעדותו בחקירה ראשית וחקירה נגדית. הנאשם העיד באופן ברור ועקבי ותמך גרסתו בסקיצה מפורטת וברורה שהגיש כאמור לבית המשפט (נ/1). עדותו של הנאשם בבית המשפט אף היא הייתה עניינית, בהירה, עקבית והותירה בי רושם אמין, בנוסף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי התובעת.

בהעדר עובדות מהותיות אלו, מקנן בי החשש שמא ייתכן ושגתה עדת התביעה בהתרשמותה מנסיבות המקרה.

סיכומו של דבר בבואי לשקול את גרסאות השוטרת והנאשם זה מול זה, מצאתי כי לא אוכל להעדיף את גרסת השוטרת אל מול גרסת הנאשם, שעמד על גרסתו בבית המשפט. עדותו לא נסתרה בחקירה נגדית ועשה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תעביר החלטה זו בהקדם לצדדים ותוודא טלפונית קבלתה אצל הנאשם (כתובת וטלפון הנאשם בפרוטוקול מהיום).

הדיון הקבוע למתן הכרעת דין ליום 6/9/18 - מבוטל.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ח, 17 יולי 2018, בהעדר הצדדים

4