1

בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 16.11.21, אשר דחתה את בקשת הנאשם לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו.

הנאשם טוען כי טענת עובדי הדואר כי הוא ואחיו סירבו לקבל את ההזמנה לדיון ואת פסק הדין אינה נכונה.

דין הבקשה להידחות, על אף שהמאשימה לא הגיבה לבקשה.

ראשית, איני מכיר הליך של עיון חוזר בבקשות דומות וככל שהנאשם סבור כי החלטתי האמורה שגויה, זכותו הייתה להגיש ערעור עליה, על פי המועדים הקבועים בחוק.

2

שנית, כפי שכבר ציינתי בהחלטה הקודמת, זכותו של נאשם להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר מוגבלת ל-30 ימים מיום ידיעתו על פסק הדין (סעיף 130(ח) לחוק). אם הדבר נכון לגבי פסק הדין עצמו, הרי שמכוח קל וחומר שהוא נכון לגבי בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה (הליך שכאמור כלל איני בטוח בקיומו). ב"כ הנאשם צפה בהחלטה ביום 17.11.21 ולכן הגשת הבקשה ביום 4.1.22 חורגת מסד הזמנים הקבוע בחוק ודי בטעם זה לדחייתה.

שני הטעמים האמורים מתחדדים שעה שמדובר בטענות שניתן וצריך היה להעלותן במסגרת הבקשה המקורית ולא הייתה כל מניעה לכך.

בנוסף, מעבר לדרוש, טענות הנאשם מועלות מבלי שנערך כל בירור ברשות הדואר, כפי הנדרש.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

ניתנה היום, י"ח אדר א' תשפ"ב, 19 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.