1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב-16.1.16 בשעה 20:25 או בסמוך, נהג הנאשם במונית בצומת הרחובות העצמאות- חצב ולא ציית לאור האדום ברמזור שדלק בכיוון נסיעתו בניגוד לתקנה 22.(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר יעקובוביץ יעקב. עדותו נשענה רובה ככולה על הרישום שערך באותו היום, ת/1, והשרטוט שרשם בגוף הדוח, ת/3.

2

על פי רישומיו (ת/2) הוא, השוטר, עמד בתצפית בפינת הרחובות חצב- עצמאות ובמקום בו היה לו קשר עין עם "הרמזור- הרחוק" המסדיר את התנועה של כלי הרכב הנוסעים ברחוב העצמאות, מצפון לדרום, ומתקדמים אל הצומת עם רחוב חצב. (ראה שרטוט).

משהבחין כי העדשה האדומה דולקת לכיוון כלי הרכב הנוסעים ברחוב עצמאות- הוא הפנה מבטו שמאלה וראה את המונית בה נהג הנאשם כאשר זו הייתה במרחק של כ-8 מטר לפני קו - העצירה, המסומן בפתח הצומת.

הנאשם המשיך בנסיעה רצופה לתוך הצומת, בניגוד לאור האדום שדלק בכיוון נסיעתו.

או אז הוא, השוטר, דלק בעקבותיו ורשם לו הדו"ח נשוא הדיון כאן.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במקום היתה:" אולי לא שמתי לב- תוותר לי"

הנאשם העיד להגנתו.

לפי גרסתו הוא עצר במקום בעקבות האור האדום ברמזור וכל רישום הדו"ח בטעות יסודו. זאת לדעת, הגם שהיו עמו נוסעים במונית הוא לא הביא אותם לעדות שכן היו קטינים.

לאחר ששמעתי את הצדדים השתכנעתי כי לשוטר ממקום עמידתו היה שדה ראייה פתוח הן לרמזור אשר הסדיר את זרימת התנועה במקום, הן לקו העצירה, והן לרכב שהתקרב אל הצומת- בעת שהאור האדום דלק ברמזור. משהבחין בביצוע העבירה שהתרחשה לנגד עיניו- רשם את הדו"ח וכדין.

לאחר שהזהרתי עצמי כי בעדות של עד תביעה יחידי עסקינן, בהשעני על עדות השוטר לו אני מאמין, ובהתיחסותי לתגובת הנהג לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח, אני מרשיע את הנאשם בעבירה מיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ז , 28 דצמבר 2016, במעמד הצדדים

3