1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם.

לנאשם נרשם דוח שעניינו נהיגה במהירות העולה על המותר. ההזמנה שנשלחה לנאשם חזרה בציון "לא נדרש". הנאשם לא התייצב לדיון ונשפט בהיעדרו.

הנאשם טוען כי במועד העבירה נהג ברכב אחיו ולא הוא. הוא ואחיו חתמו בפני ב"כ על תצהירים לצורך הסבת הדוח ע"ש האח והמתינו לקבלת הזמנה לדיון. לאחר שהנאשם הוזמן ליטול דבר דואר התגלה לו כי נשפט בהיעדרו. לטענתו מעולם לא אירע מקרה בו לא דרש דבר דואר שמוען אליו.

2

התביעה מתנגדת לבקשה. לטענתה הנאשם הוזמן כדין לדיון. העונש שהוטל על הנאשם הולם את נסיבות ביצוע העבירה ואת עברו של הנאשם. עוד נאמר כי לאחר שהנאשם ראה את העונש שהוטל עליו בגזר הדין החליט לבקש את ביטול פסק הדין והסבת הדוח ע"ש אדם אחר.

דיון והכרעה

לטעמי יש לקבל את הבקשה. מבלי לנקוט עמדה בשאלת חוקיות המצאת ההזמנה לדיון לנאשם ברור מן התצהיר המצורף לבקשה כי דחיית הבקשה עשויה להסב לנאשם עיוות דין עקב כך שלכאורה אדם אחר ( כעולה מהתצהיר) הוא שעבר את העבירה בה הורשע הנאשם. אדגיש כי אישור עוה"ד לתצהיר נחזה להיות ביום 24.11.16 ואילו הדיון במסגרתו נשפט הנאשם בהיעדרו והוטל עליו עונש היה ביום 25.4.17 כך שקשה לקבל את טענת התביעה כי לאחר שהנאשם ראה את פסק הדין החליט לבצע הסבה של הדו"ח ע"ש אחר. אילו היה ממש בטענה זו יש להניח כי מועד אישור עוה"ד על התצהיר היה מאוחר למועד הדיון. במקרה זה מועד האישור מוקדם למועד הדיון בבית המשפט ועל כן קיים קושי לקבל טענה זו בהיותה בלתי מבוססת.

לאור כל האמור אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין.

אני קובע את התיק להקראה ליום 18.7.17 שעה 08.30. ב"כ הנאשם ידאג להתייצבות המצהיר לצורך ביצוע הסבת הדוח על שמו.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.