1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 9.10.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות של 133 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות 90 קמ"ש ונגזר עליו קנס בסך 1,600 ₪.

3.         המבקש טען כי לא קיבל הזימון לדיון. טען כי מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר לא נדרש ואין חתימה על אישור המסירה בדבר קבלת הדואר. לאור האמור ביקש להורות על ביטול פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש לא הציג סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון ולא העלה טענות ממשיות להגנתו.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. המבקש אף לא פירט כיצד נודע לו אודות פסק הדין ולא תמך בקשתו בתצהיר.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לעיוות דין.

עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב למכלול הנסיבות, אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 10.3.19.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, ט' אדר א' תשע"ט, 14 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.