1

בהמשך להחלטתי מיום 2.4 הגיש הנאשם בקשה "מתוקנת" לביטול פסק הדין. למעשה הבקשה אינה מוסיפה דבר על הבקשה הקודמת, ולפיכך אינני רואה אפשרות להיעתר לה.

הנאשם מסביר כי עקב "בעיות אישיות" עבר להתגורר בבית אחותו, ולכן לא קיבל את הזימון לדיון שנערך ביום 23.1.18. הנאשם מאשר כי לא טרח לעדכן כתובת, להפעיל שירות "עקוב אחרי" בדואר או לוודא בדרך אחרת כי יקבל את הדואר שנשלח אליו, ולפיכך יש לראותו כמי שזומן כדין בהתאם לכתובתו המעודכנת ולא קיבל את הזימון עקב מחדל מצידו.

בהחלטה הקודמת הוסבר לנאשם כי בנסיבות אלה, בכדי להצדיק ביטול פסק הדין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה משפיטתו בהעדר התייצבות, אך הוא לא טרח כלל להתייחס לכך בבקשה המתוקנת.

2

לנאשם עבר תעבורתי משמעותי ובמקרה דנן מדובר בשלוש עבירות מהירות בגינן ביקשה המאשימה להטיל עונש של פסילה ממושכת, לצד פסילה על תנאי וקנס. בסופו ל דבר לאחר ששקלתי את הנסיבות הוטל על הנאשם קנס בלבד בגובה ברירת המשפט המצטברת לשלוש העבירות, לפיכך בוודאי שלא ניתן לומר כי העונש שנגזר עליו כבד ומצדיק כשלעצמו דיון מחדש.

אשר על כן, לאור האמור לעיל, משלא הראה הנאשם טעם מוצדק לאי התייצבותו ומשלא ביסס חשש לעיוות דין, אינני רואה אפשרות לביטול פסק הדין.

הבקשה נדחית ופסק הדין בתיקים אלה נשאר על כנו.

לפנים משורת הדין, אאפשר לנאשם לשלם את הקנס על פי גזר הדין עד יום 30.5.19 ואם יעשה כן, יהיה פטור מתוספת פיגורים.

הנאשם יפנה בהקדם למרכז הגבייה להסדרת תשלום הקנס.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ט, 17 אפריל 2019.