1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.6.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט בשל אמונתו כי אינו אשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. טען כי ביום 13.6.19 התברר לו כי נשפט בהיעדרו בלא שזומן כדין לדיון בעניינו. טען כי מבירור שערך באמצעות ב"כ עולה כי אין בתיק זימון לדיון.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיים אישור מסירה כדין.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי המבקש אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

            המבקש לא התייחס לאישור המסירה הקיים בתיק ולא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בהתחשב בעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ט, 05 יולי 2019, בהעדר הצדדים.