1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 11.10.21.

המבקש טוען כי הזימון לדיון מעולם לא הגיע לידיו וכי ייגרם לו עיוות דין, ככל הרשעתו תיוותר על כנה שכן לא הוא נהג ברכב אלא אשתו, גב' מרים אנדראוס.

המשיבה התנגדה למבוקש.

לטענת המשיבה המבקש לא העלה כל טענה המצדיקה אי התייצבותו לדין ואף לא ניתן ללמוד מהבקשה כי ייגרם למבקש עיוות דין ככל שבקשתו תידחה.

דיון והכרעה:

2

לעניין ההמצאה כדין, המבקש לא העלה בבקשתו כל טענה שתצדיק את אי התייצבותו לדיון במועד שנקבע. הזימון לדיון הודבק על דלת בית מגוריו של המבקש, ולנוכח היותו של אישור המסירה תקין, חזקת המסירה הנקובה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי לא הופרכה.

לעניין עיוות הדין, המבקש טען כי אשתו נהגה ברכב במועד העבירה הנקוב בדוח, והותרת הרשעתו בנסיבות אלו, תגרום לו עיוות דין. בתמיכה לטענתו, המבקש צירף תצהיר מטעם אשתו.

כפי שנקבע, אין די בהכחשה סתמית של ביצוע העבירה כדי להעלות לכדי עיוות דין(ראה רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (06.09.17)). במקרה דנן, המבקש אומנם מצרף תצהיר מטעם אשתו - הנהגת בפועל במועד ביצוע העבירה המיוחסת, כך לטענת המבקש - אלא שתצהירה חסר פרטים, ואין בתצהיר כזה, כשלעצמו, כדי לבסס טענת עיוות דין(ראה (רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.2.2015)).

ואולם, על מנת לבחון את טענת המבקש בדבר חשש להותרת הרשעתו בדין, קובעת דיון בבקשה ליום 16.01.22 בשעה 12:00.

מורה על עיכוב ביצוע גזר הדין עד להחלטה אחרת.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ב, 21 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.