1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם ביום 22.7.15, כדין. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המדובר בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, 132 קמ"ש במקום 80 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

3.     המבקש זומן כדין (קיים אישור מסירה בתיק שחזר בציון "לא נדרש") ולא התייצב לדיון בעניינו, על כן נשפט בהעדר.

4.     אין לנאשם על מי להלין אלא על עצמו. אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

5.     אף לעניין טענת ההגנה לגופו של עניין, המבקש לא סתר את חזקת המסירה.
הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר של 10 חודשים ואך מטעם זה דינה להידחות (ראה: רע"פ 8651/13 סקה נ' מ"י, הש' א. שהם, 31.3.14. רע"פ 7018/14 מיכאל טיטלבאום נ' מ"י, הש' א. שהם, 31.10.14.).

2

6.     הקנס שהוטל הולם את חומרת העבירה ורף ההפרזה.

7.     אין עיוות דין.

8.     הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, בהעדר הצדדים.