1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשמת.

הנאשמת זומנה למשפטה כדין באופן בו זימון למשפטה נמסר לה באמצעות שליח של דואר ישראל (העתק אישור המסירה המוכיח כי הנאשמת עצמה זומנה נסרק ע"י ב"כ המדינה לתיק יחד עם התנגדות המדינה לבקשה).

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ביחס לכללים בהם יידרש בית המשפט לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (ראה ההלכה בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם - להלן "פרשת מנחם").

2

בפרשת מנחם הפנה בית המשפט העליון להלכה ותיקה אחרת שהתקבלה ברע"פ 9142/01 איטליא נגד מדינת ישראל שם נקבע כי כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע חזר על הלכות אלו בע"פ 5135/08 אלאפיניש סלים נגד מדינת ישראל בהחלטה מנומקת ומנחה המדברת בעד עצמה .

במקרה שבפני המבקשת לא העלתה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותה למשפט.

גם אם אם המבקשת הייתה מי שקיבלה את הזימון בשם ביתה (טענה שעל פניו אינה מתיישבת עם אישור המסירה שהציגה המדינה), אין בכך כדי להצדיק אי התייצבות שכן המדובר במסירה כדין.

גם אם שכרה המבקשת שרותי עורך דין אחר, לא היה בידיה היתר מבית המשפט שלא להתייצב לדיון בעניינה.

הסבריה של המבקשת לאי התייצבותה אינם מצדיקים את ביטול ההליך שהתקיים בהתאם לחוק בהעדרה.

לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקשת אל מול חומרת העבירה שיוחסה לה. המבקשת לא הציגה כל נימוק המראה כי העבירה לא בוצעה על ידה. עונשה של הנאשמת הסתכם בקנס בלבד, ולא הוכח כי ענישה זו חורגת ממתחם העונש ההולם לעבירה שבוצעה.

בנסיבות המתוארות לעיל, אני מחליט לקבל את עמדת המדינה ומחליט לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י' אייר תש"פ, 04 מאי 2020, בהעדר הצדדים.