1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 14.05.18, כדין.

2.     המאשימה מתנגדת לבקשה.

3.     המדובר בעבירה של מהירות מיום 25.07.16, מסוג ברירת משפט, שהובאה לפתחו של בית המשפט בעקבות בקשה להישפט.

4.     המבקש זומן כדין (קיים אישור מסירה בתיק) ולא התייצב לדיון בעניינו, על כן נשפט בהעדר

ואין לו על מי להלין אלא על עצמו.

5.     אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

2

6.     אין בטענה כי הזימון נמסר לידי אחיו של המבקש אשר לא עדכן אותו אודות דבר הדואר כדי להצדיק היעדרות מן הדיון. קבלת טענה מעין זו יש בה כדי לאיין את תכליתו של סעיף 240(א)(1) (עיין: רע"פ 2673/11 מיטל זימנר נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 12.4.11).

7.     לגופו של עניין, המבקש לא מצביע על הנהג , לא צירף תצהיר נהג, ערוך כדין, ולא צירף אסמכתא המהוה חיזוק לטענתו לענין התנהלות המנהל. סמך [עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב הש': א. ברק, ת. אור, א. מצא, (2.10.03) ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18)].

8.     עם זאת, על מנת למנוע עיוות דין, פסק הדין יבוטל אם ישולם סך של 500 שח' תוך 30 יום בהתאם לסעיף 130 (ח) לחסד"פ. אם לא ישולמו כאמור במועד , יותר פסק הדין על כנו. אם ישולם במועד, יבוטל פסק הדין ויקבע למענה .

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.