1

1.         ראשית דבר:

            כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 01/03/18 בשעה 11:25, נהג ברכבו תוך שהוא משתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, זאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961 (להלן: "התקנות"). הנאשם כפר במיוחס לו וטען שלא אחז בטלפון.

2.         דיון והכרעה:

            במקרה דנן החלטתי להרשיע את הנאשם וזאת מן הטעמים הבאים:

2

·       דו"ח הפעולה של רס"ל יהושע ישראל (ת/1) הינו מפורט וקוהרנטי ותיאר את מקום עמידת הניידת ברחוב בן גאון בנהריה עם חזית לכיוון הכביש במרחק 6 מטרים מהכביש, שעה שבמקביל אליו, הבחין בבירור בנאשם מהחלון הקדמי ימני הפתוח של המיניבוס בו נהג הנאשם, אוחז בטלפון נייד ביד ימין מול פניו. השוטר נסע אחר הנאשם עד לעצירתו.

·       חיזוק לטיעון הנ"ל עולה ממזכר המתנדב בנימין יוסף (ת/2) לפיו אף הוא הבחין מאותו מרחק דרך החלון הימני הפתוח בנאשם אוחז בידו הימנית בטלפון הנייד מול פניו.

·       בנוסף, תגובתו של הנאשם בדו"ח כי הוא מצטער ולא שם לב והעובדה כי החלון הימני קדמי ברכבו היה פתוח בשעת האירוע (דבר שלא הוכחש ע"י הנאשם) מחזקת עוד יותר את גרסת השוטרים ביכולת הבחנתם בבירור בנאשם אוחז טלפון בידו הימנית.

·       הנאשם בעדותו, אמנם טען כי אמר לשוטרים כי היה עם אוזניה, אך הדבר לא מצויין בדוחות השוטרים והנאשם אף לא עימת פרט זה עם השוטרים שעה שחקר אותם. בנוסף, הנאשם גרס כי לא אחז בטלפון הנייד וטען שאולי נגע ברדיו ברכבו, אך סבורני כי זו סברה בלבד מצד הנאשם והדבר שונה לחלוטין מגרסת השוטרים אשר הבחינו בו בירור אוחז בטלפון בידו ולא נוגע ברדיו המותקן ברכבו. כמו כן, הנאשם מצדו לא הציג בפני בית המשפט את מעמד הטלפון לו טען שהיה ברכב בשעת האירוע ואף לא הציג פלט שיחות רלבנטי.

3.         סיכומו של דבר:

·       לאור האמור לעיל, הוכיחה המאשימה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אחז בידו בטלפון הנייד בשעת נסיעה, ועל כן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לפיכך, הריני להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

·       קובע לטיעונים לעונש ליום 31.5.20 שעה 13.30 .

·       הנאשם יהיה פטור מהתייצבות באם יגיש טיעוניו בכתב.

·       המזכירות תמציא העתק מהכרעת דין זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אדר תש"פ , 04 מרץ 2020, בהעדר הצדדים