1

בפניי בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרו של המבקש.

א.    העובדות הצריכות לעניין:

1.      ביום 23.5.21 נערכה כנגד מר עומר אור (להלן: "המבקש") הודעת תשלום קנס שמספרה 38150961738 (להלן: "הדו"ח") בגין עבירה על תקנה 83א(ב)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות").

2.      בהמשך לאמור, המבקש פנה למרכז פניות נהגים ארצי (להלן: "מפנ"א") בבקשה להישפט בגין העבירה שיוחסה לו ובהתאם לבקשתו הוגש לבית המשפט כתב אישום ונשלח לכתובתו הרשומה של המבקש זימון למועד הדיון שנקבע ליום 6.7.22. אולם, דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש".

3.      ביום 6.7.22 התקיים דיון אליו לא התייצב המבקש ולאחר שהוצג אישור מסירה כדין, הורשע המבקש (בהיעדרו) בעבירה שיוחסה לו והושתו עליו קנס בסך 1,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

4.      ביום 29.9.22 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול פסק הדין.

ב.     טענות הצדדים:

2

5.      המבקש טוען כי לא הגיע לדיון מכיוון שביום 1.4.22 עבר לקריית גת והזימון לדיון נשלח לכתובתו הישנה באשקלון.

6.      המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הזימון לדיון נשלח לכתובת אותה ציין המבקש בבקשתו להישפט וכי היה עליו לעקוב אחר גורל הבקשה.

ג.      דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

7.      סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

8.      כלומר, תחילה יש לבחון אי מתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. ככל שחלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

9.      כבר עתה יצוין כי המבקש נמנע מלציין אי מתי הומצא לו פסק הדין על מנת שניתן יהיה לקבוע האם הבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים אם לאו. זאת ועוד, הרי שהבקשה, על אף הישענותה על טענות עובדתיות, אינה נתמכת בתצהיר מטעם המבקש. די באלה ובעובדה כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה משלושים ימים מאז ניתן פסק הדין כדי להוביל לדחיית הבקשה על הסף. אולם, בבחינת למעלה מן הצורך, יובהר להלן מדוע על הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

10.  בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

3

11.  באשר לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם, הרי שטענת המבקש בדבר מגוריו בכתובת אחרת לא נתמכה בכל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד על שינוי הכתובת כאמור ועל מועד השינוי הנטען (ראו חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005). זאת, כאשר כתובתו הרשומה (בעיר אשקלון) צוינה על ידו בבקשה להישפט (מבלי שהוא פעל לעדכן את המשיבה בדבר שינוי הכתובת כנטען) וכאשר המשיבה הציגה אישור בדבר משלוח דבר הדואר לכתובת כאמור. במצב דברים זה, אין מנוס מן המסקנה לפיה מתקיימת בענייננו חזקת המסירה הקבועה בסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 לפיה:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

12.  משלא נמצאה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש, עלינו לבחון האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. לטעמי, בנסיבות העניין, התשובה לכך שלילית. זאת, הן בהתחשב בכך שהמבקש כלל לא העלה טענה לעיוות דין ואף נמנע מלכפור בביצוע העבירה ולפרט את טענות ההגנה שלו (ראו הלכת איטליא - הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש"), והן בהתחשב בעונש שהושת על המבקש - קנס בסך 1,000 ₪ המהווה את קנס המקור בגין העבירה בה הורשע.

13.  לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.