1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 12.2.20 בגין עבירה מיום 1.5.19 , בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

המבקש טען כי לא ידע על מועד הדיון וכי לא קיבל הזמנה .

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה עוד ב 14.7.19.

2

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה חזרה בציון " לא נדרש" .

בנסיבות, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה והנטל על המבקש להפריכה. [ [ עפת 65827-05-19 אבו עיישה נ. מי' ( ש' ג. שלו ), עפת 28662-12-12 קדוש נ. מי' ( ש' כדורי ].

הנטל לא הורם ע"י המבקש.

( בנסיבות הקונקרטיות אין רלונטיות לנגיף הקורונה ).

הכללים הנשקלים בבקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , וברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

לענין שאלת עיוות דין , יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

במקרה דנן אין עיוות דין.

הבקשה נדחית .

ניתנה היום, ג' אב תש"פ, 24 יולי 2020, בהעדר הצדדים.