1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין. התביעה מתנגדת לבקשה ובצדק.

2.      המבקש קיבל דו"ח המהווה הזמנה לדין וכתב אישום. המבקש לא התייצב משכך נשפט בהעדר ביום 2.5.16 בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ.

3.      הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ב -26.7.16 כשלושה חודשים לאחר מועד גזר הדין. לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש [עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03 (להלן: "הלכת סוראיה")].

4.      לטענת המבקש לא ידע על מועד הדיון ועל כן לא התייצב ככל הנראה בשל "טעות ו/או מחדל בלתי חוקי" (סעיף ג(4) לבקשה). לא ברור לאיזה מחדל בלתי חוקי מכוון המבקש כאשר קיבל לידיו ההזמנה לדין וחתם על גבה. מכל מקום טעות, אי הבנה או שכחה אינן סיבות מוצדקות להעדר התייצבות ולביטול פסק הדין [עיין: רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, כב' הש' א. רובינשטיין (10.11.11), רע"פ 1446/14 אסדי ריאד נ' מ"י, כב' הש' א. שהם (26.3.14), רע"פ 5350/15 זועבי נ' מ"י, כב' הש' א. שהם, (9.8.15)].

5.      טענות ההגנה שהועלו על ידי המבקש הועלו ללא כל גיבוי או סימוכין כנדרש [עיין: הלכת סוראיה ורע"פ 222/13 עודה מחמוד נ' מ"י, כב' הש' ח. מלצר (17.1.13)]. מעבר לנדרש יוער כי מס' הגרור צוין בכתב האישום בניגוד לטענת המבקש.

2

6.      אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירה ואת עברו התעבורתי של המבקש הכולל עבירות דומות.

7.      הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.