1

הנאשם מבקש כי הפסילה שהוטלה עליו בתיק זה תחושב מיום מתן גזר הדין ולחילופין מבקש לקיים דיון בבקשה.

לא מצאתי לבקש תגובת המאשימה ואף לא לקיים בה דיון.

דין הבקשה להידחות.

2

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12 ור' אף ע"פ 7323/19 אבו שריפה [26.2.20]), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת המבקש מבית המשפט לחישוב הפסילה ממועד גזר הדין דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

בנוסף, בהתאם לקבוע בפקודה ובתקנות על הנאשם היה להפקיד את רישיונו בתיק זה, גם מקום בו רישיונו מופקד בתיק אחר (ולכל הפחות להציג את אישור ההפקדה מהתיק האחר- ר' תקנה 557(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961), יפים לעניין זה דברי כב' הש' אלרון ברע"פ 6928/18 ליאור כלפון (7.10.18).

הנאשם אף לא צירף תצהיר לבקשתו ולא הבהיר אם כיוןם רישיונו בידו או שאין לו רישיון להפקדה ולכן אף לא ניתן להורות על ההנפקדת אישור הפקדה מיום הגשת הבקשה.

אני שב ומבהיר (כפי שדבר אף נרשם במפורש בגזר הדין), פסילת של הנאשם החלה אך תימנה רק מיום הפקדת הרישיון או תצהיר חלף הרישיון במזכירות בית המשפט לתעבורה.

זכות ערעור כדין.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ה' אב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.