1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם ביום 29/7/19 לאחר שלא התייצב לדיון בעניינו.

כיום עותר הנאשם לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ולתת לו את יומו בבית המשפט. לטענת הנאשם הזימון לבית המשפט מעולם לא הגיע אליו, מאחר והוא עבר דירה ושינה כתובתו.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הנאשם זומן כדין במסירה ביד.

2

דיון והכרעה

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון בהזמנה לדין, מלמד כי הנאשם קיבל אותה במועד ביצוע העבירה וחתם עליה. כן עולה כי על הדו"ח מצוין במפורש מועד הדיון. משכך אין כל סגי בטענותיו של הנאשם בדבר שינוי כתובתו (ולמעלה מן הדרוש אציין כי עמדת המאשימה בעניין זה מקובלת עליי).

הנאשם אף לא פירט בבקשתו מה הם נימוקי הגנתו, ולא טען דבר בעניין "עיוות הדין" שנגרם לו, היינו גם לגופו של עניין אין מקום להשבת הגלגל לאחור,  וטענות בעלמא אינן מצדיקות בקשות כגון דא. כידוע:

"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18) 

אשר על כן, לא התרשמתי כי קיימת הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם או כי קיים חשש לעיוות דין ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"א אלול תש"פ, 31 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.