1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 17.7.22.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ ,

רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/18 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

בהחלטה מיום 14.9.22 התייחס בית המשפט לאי ההתייצבות לדיון .

יתר על כן, ב"כ הנאשם ידע על גזר הדין כבר מיום 17.7.22 כפי שניתן לראות מדוח צפייה בתיק אך

הבקשה הוגשה בחלוף התקופה שנקבעה בסעיף 130 לחסד"פ .

2

לגופו של ענין המבקש נהג באוטובוס זעיר פרטי לו נדרש רשיון נהיגה לדרגה D2 .

נטען, כי המבקש מחזיק ברישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב בו נהג .

בכתב האישום מיוחסת נהיגה באוטובוס זעיר פרטי.

המאשימה סבורה כי נדרש רישיון דרגה C2 .

לבקשה צורף מסמך המלמד כי למבקש רישיון נהיגה לדרגה D3 .

בית המשפט עיין באישור המשטרה מתוכנת הסירנה ואולם,

תקנה 183 ב לתקנות התעבורה קובעת, כי מי שמחזיק רישיון דרגה D3

רשאי לנהוג על אוטובוס זעיר פרטי , לכן מורה על בטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

אף שנכון היה להטיל הוצאות כי לא היתה הצדקה לאי ההתייצבות, לא היתה סיבה לאי הגשת הבקשה במועד ולא היה צידוק לאי צרוף מסמך מתאים לבקשה (הבקשה לא הוגשה בהתאם לכללים, שנקבעו בפסיקת בית משפט עליון ) הרי נוכח הנסיבות נמנעת בית המשפט מהטלת הוצאות.

המאשימה תבדוק אם הרישיון היה בידי הנהג בזמן ייחוס העבירה אם לאו.

התיק נקבע למענה ליום 30.11.22 שעה 9:00.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.