1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 21.11.16. במסגרת פסק הדין הטלתי על המבקש קנס בסך 250 ₪ וזאת בגין אי ציות לתמרור 302 , בניגוד לתקנה 22 (א) ו-64 (ד) לתקנות התעבורה.

לטענת המבקש, לא קיבל את ההזמנה לדיון ולכן לא ידע על הדיון. כמו כן, טען כי לא ביצע את העבירה ומבקש מבית המשפט ליתן לו יומו בבית המשפט לצורך הוכחת טענותיו.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שההזמנה לדיון נשלחה לכתובת , אותה ציין המבקש בבקשה להישפט ואישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" . יחד עם זאת, העונש שקיבל המבקש הוא קנס בסך 250 ₪ ולא ייגרם כל עיוות דין אם בקשתו תדחה.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, החלטתי לא לקבל את הבקשה מהטעמים הבאים:

2

1. הזמנה לדיון נשלחה לאותה כתובת שציין המבקש בבקשה להישפט ואישור המסירה חזר בציון "לא נדרש". המבקש היה צריך להתחקות אחר גורל הבקשה ולא להמתין חודשים רבים. לפיכך, אי התייצבותו לדיון אינה מוצדקת. מה עוד, ולא ערך כל בירור בסניף הדואר, כדי להראות כי אי המסירה אינה באחריותו.

2. תגובת המבקש ב- דו"ח שקיבל היתה: "תתחשב בי אתמול קיבלתי דו"ח על החגורה" , הנאשם לא טען בפני השוטר לאי ביצוע העבירה ולא העלה בפניו טענות הגנה, היפכא מסתברא תגובתו רק מצביעה על ראשית הודיה לביצוע העבירה.

3. המבקש קיבל קנס בסך 250 ₪ שזו ענישה בהתאם למתחם הענישה הראוי, ולכן אי העתרות לבקשה לא תגרום לעיוות דין למבקש.

לנוכח הנסיבות הנ"ל, אני דוחה את הבקשה.

מזכירות בית משפט תשלח תוכן החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.