תת"ע 1604/05/20 – מדינת ישראל נגד פאיד עדנאן פאיד עדנאן,ירון אל עופר,פבסקין אשר
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת |
|
|
|
תת"ע 1604-05-20 מדינת ישראל נ' פאיד עדנאן
תיק חיצוני: 90515336189 |
1
בפני |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
המשיבים |
1.
פאיד עדנאן פאיד עדנאן
|
|
החלטה
|
לפניי בקשת המאשימה (להלן: "המבקשת") המתייחסת לשלושת התיקים שבכותרת, ובה בקשה לדחות את דיוני ההוכחות שנקבעו בתיקים הבאים: תת"ע 1604-05-20 מדינת ישראל נ' פאיד ענאן (להלן: "משיב מס' 1"); תת"ע 6178-05-20 מדינת ישראל נ' ירון אל עופר (להלן: "משיב מס' 2"); מדינת ישראל נ' פבסקין אשר (להלן: "משיב מס' 3").
1. בנימוקי הבקשה צוין כי התיקים שבנדון נקבעו לשמיעת ראיות למספר מועדים החל מחודשים אוקטובר-נובמבר 2020. ביום 02.07.2020 הגישה המבקשת בקשה לקיום דיון עקרוני בהרכב תלתא ברשות כבוד נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, כב' השופט אלון גביזון, במסגרת תת"ע 9804-05-20 (להלן: "ההליך העקרוני"), זאת לאור עקרוניות סוגית מערכת האכיפה א-3, והצורך בהתוויית מדיניות משפטית אחידה בכלל בתי המשפט לתעבורה בארץ. בהמשך לבקשה לקיום דיון עקרוני בהרכב תלתא, כאמור, אישר כב' הנשיא גביזון ביום 12.08.2020 לקיים דיון עקרוני בהרכב מורחב, תוך שהוא קובע, כי: " שאלת אמינותו של מכשיר א-3 היא שאלה המעוררת עניין ציבורי רב. (ראה לעניין השיקולים בקביעת הרכב של שלושה שופטים עפ"א (מרכז) 14425-02-09). אשר על כן, מצאתי להורות כי הדיון בתיק זה ישמע בהרכב של שלושה שופטים בראשותי."
2
2. בהתאם להחלטה הנ"ל, קבע ביום 13.08.2020 כב' השופט הבכיר אלון אופיר, היושב בהרכב התלתא, כי ביום 29.10.2020 תתקיים ישיבת תזכורת בנוכחות הצדדים ובמסגרתה יתואם לוח הזמנים לשמיעת תיק זה.
3. עוד
נטען ע"י ב"כ המבקשת, כי לאור העובדה שעתירת המבקשת לפי סעיף
4. באשר לשיקולי נוחות של נאשמים וסניגורים נטען, כי שיקולים אלו אינם יכולים לגבור על האינטרס הציבורי שהינו רחב הרבה יותר, ועל כן יש לבכר את ניהול ההליך בפני הרכב שופטים מורחב בדיון עקרוני ולא בפני מותבים בודדים בהליכים נפרדים.
5. במסגרת נימוקיו לבקשה הפנה ב"כ המבקשת להליכים נוספים בהם נדונה סוגיה כה מרכזית בעלת פוטנציאל השלכה על המדיניות המשפטית הרחבה, כדוגמה לכך הביא את תת"ע 11893-07 ועפ"ת 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי (להלן: "עניין עוזרי"), שם נבחנה שאלת אמינותו של מכשיר ה"ינשוף", אשר הוכרעה, אף היא, בהרכב תלתא כאשר יתר התיקים המתינו "הלכה למעשה" לקביעת ההרכב המורחב.
3
6. בנספח א' בכתב הבקשה (העתק מן הבקשה שהופנתה לכב' נשיא בית משפט השלום במחוז דרום), צוינו הנימוקים המצדיקים, לדעת המבקשת שם, דיון בהרכב מורחב. בין היתר הובא ציטוט מהחלטתו של כבוד השופט הבכיר אלון אופיר מיום 30.6.20 בוא קבע האחרון, כי: "מאחר ומדובר בתיק עקרוני אני קובע כי פרוטוקול דיון זה יועבר לעיונו של הנשיא לצורך שקילת הקמת הרכב של שופטי שלום לדון בפרשה זו". עוד צוטטו דבריו של כב' השופט קאופמן מבית המשפט השלום לתעבורה בהחלטתו מיום 05.12.2018, באשר למשמעותו של הרכב מורחב לגיבוש ה"מסה הקריטית" הנדרשת בהוכחת מכשור אכיפה, כפי שפירט בתת"ע 7187-11-15: "לפי עמדתי, אכן יש מקום לברר שאלת תקינותה של מערכת א'3 בהליך אחד נרחב ומקיף ודומה כי אכן יש טעם בבקשה כי הדבר ייעשה במסגרת הרכב שופטים (וכך גם יעמוד במידת הצורך בבחינת הרכב שופטים בערכאת הערעור), בכדי למנוע, ככל שהדבר אפשרי, ניהול מספר משפטים דומים ברחבי הארץ."
7. בנוסף, בסעיף 12 בכתב הבקשה צוינה רשימת המומחים עליהם תבסס המבקשת את טיעוניה, ובכללם: חוות דעת יצרן המערכת, על נספחיה השונים, סמנכ"ל חב' GATSO ההולנדית ונציג החברה הזכיינית בארץ - חברת מלמ"תים. נדבך נוסף הוא ניסויי שדה שנערכו ע"י המהנדס חגי בק מהטכניון. סה"כ צוין, כי מדובר בלמעלה מ-2000 עמודי חומר חקירה. האלטרנטיבה בדמות ניהול מספר תיקים בפני דן יחיד במספר מותבים, תביא לבזבוז זמן שיפוטי רב ויקר, הדיונים, כך נטען, עלולים להימשך חודשים ארוכים, תוך ביזור משאבים ובזבוז כספי ציבור רב, שיכלול העדת מומחים (אזרחים) ויצרן המערכת מהולנד.
8. לאור האמור, התבקש בית המשפט להיעתר לבקשה לדחות את מועד דיוני ההוכחות, שהראשון שבהם קובע ליום 12.10.20, ולקבוע דיון תזכורת לאחר חודשים אוקטובר - נובמבר 2020.
9. תגובת
המשיבים הועברה ע"י עו"ד תומר גונן ב"כ משיב מס' 1. בתגובתם לבקשה
הביעו האחרונים את התנגדותם לקבלתה, וטענו כי מטרת הבקשה היא בראש ובראשונה למנוע
מהם מלקבל את יומם בבית המשפט, ואת זכותם לבחור את עורכי דינם. לפי הטענה, בקשת
המבקשת להמתין עד שתינתן הכרעה בתיק אחר, שההגנה בו מסורה לידי עורך דין שהמשיבים
לא מינו והם אינם סומכים עליהם, מהווה פגיעה בזכותם של המשיבים למשפט הוגן ולייצוג
הולם. עוד נטען, כי לא קיים הסדר חוקי לפיו המאשימה יכולה לבקש בקשה מעין זו, ולו
מטעם זה בלבד יש להורות על דחיית הבקשה. בעניין ההסדר הדיוני הקבוע בחוק, ציינו כי
ההסדר היחיד הקבוע בחוק קיים בסעיף
4
"לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה". לפי הוראות החוק, כך נטען, אין למבקשת שיקול דעת או הליך אחר בו היא יכולה לנקוט מלבד להביא את ראיותיה לפני בית המשפט, לכן סבורים המשיבים כי בהיעדר הסדר דיוני אחר מלבד הבאת ראיותיה לבית משפט, המבקשת מנועה מלבקש דחייה של משפטו של אדם שלא הודה במיוחס לו.
10. בנוסף נטען, כי הצעת המבקשת לפיה יעוכב דינו של אדם פלוני עד שיתברר תיק אחר, נוגדת את השכל הישר ועקרונות משפט בסיסיים, קל וחומר הופכת היא את יומן בית המשפט לכלי בידיה. בעניין זה ציין, כי הואיל והמאשימה לא תמתין להחלטת בית המשפט בכל מקום שהוא ותמשיך להגיש כתבי אישום בעבירות המבוססים על מערכת א-3 ובד בבד תבקש דחיית כל אותם הדיונים עד להכרעה בעניין, יומן בית המשפט יהיה עמוס חודשים רבים קדימה, מבלי שתהיה אפשרות לדון בתיקים אחרים גם לאור המגבלות הקיימות. לפי ב"כ המשיבים, מדובר במעשה המנוגד לדין -אדם שהוגש נגדו כתב אישום לא צריך להמתין להחלטה בתיק אחר, מבלי שישמע קולו בבית המשפט או מבלי שנתן הסכמתו לכך. מכל האמור לעיל, עולה חשש שהמבקשת עושה ככל העולה בידיה לבחור מותב או צוות הגנה שיעמוד מולה. המשיבים אינם סבורים כי מדובר בתיק עקרוני ואין כל סיבה להמתין עד לסיום תיק אחר. עוד צוין, כי ברחבי הארץ מתנהלים מאות ואולי אלפי תיקים בהם כפרו הנאשמים באמינות הממל"ז ומכשיר הדבורה, ועל אף הצורך בהוכחת בסיס טכנולוגי לאמינות המערכות, המבקשת סומכת ידיה על החלטותיהם השונות של שופטי בתי המשפט לתעבורה, ואינה מבקשת הרכב תלתא בעניינן של מערכות האכיפה הנוספות, או עיכוב שמיעת תיקים עד מתן הכרעה "עקרונית".
5
11. לפי המשיבים, ניסיון העבר מלמד כי דווקא ניהול הליכים במספר תיקים עדיף על ניהול תיק עקרוני אחד. בעניין זה מציין האחרון, כי בפרשת סורוקה (תת"ע (ב"ש) 6359-11-12 מדינת ישראל נ' סורוקה אלכסיי ואח' (פורסם בנבו, 01.09.2014) התחילה בבקשת המבקשת לאחד דיונים ל"תיק עקרוני" (לא בתיק תלתא), בכדי שתתקבל החלטה עקרונית בנושא. ואכן, בית המשפט בעניין סורוקה קבע שמומחה התביעה ביסס באופן מוחלט את אמינות מערכת א-3, אך בפל"א (תעבורה עכו) 4745-08-13 מדינת ישראל נ' איסמעיל בדראן, קיבל כב' השופט י' בכר החלטה הפוכה בכך שקבע שהמסקנות עליהן התבסס בית המשפט בעניין סורוקה אינן יכולות להוות בסיס להוכחת אמינות המערכת ותו התקן שלה. וכך, למרות שהתקבלה "החלטה עקרונית" פסק מותב אחר באופן שונה, דבר אשר לפי ב"כ המשיבים מוכיח, שרק בחינה נוספת של הראיות בעקבות ניהול ההליך, ע"י צוות סניגוריה שונה, יכול היה לגלות את שלא גילו בפרשת סורוקה.
12. בכל מקרה סבורים המשיבים, שהכרעה מחייבת בעניין אמינותה של מערכת א-3 תיקבע רק לאחר בחינתן המקיפה של ערכאות הערעור, ויהיה זה ראוי כי בפני ערכאות הערעור תעמוד תמונה מלאה של החלטות בתי המשפט לתעבורה, באופן שיוכל לקבוע "מסה קריטית" של פסיקה. לעניין זה הוצגו דבריו של כב' השופט ע' קוטון, אשר דן במהימנות מכשיר אכיפת המהירות מסוג דבורה וקבע בעפ"ת (מחוזי חיפה) 31751-11017 גו'ן חנא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.01.2018):
"נוכח טיבה וטבעה של כפירת המערער במיוחס לו אשר כללה הטלת ספק בדבר אמינות ומהימנות מכשיר הדבורה, בהיעדר מסה קריטית (כמותית ואיכותית) של פסיקה אשר סמכה ידיה על אמינותו ומהימנותו של מכשיר הדבורה לא הוכחו באמצעות חוות דעת מומחים אשר אף התמודדו עם חקירה נגדית ועם חוות דעת נגדיות, ומשלא הוסדרה חזקת אמינותו ומהימנותו של מכשיר הדבורה בחקיקה, סבורני כי הצליחה ההגנה להטיל ספק סביר בסוגיית אמינות ומהימנות מכשיר הדבורה".
13. ומכאן, שהאינטרס הציבורי מלמד שאין מקום להגדיר תיק אשר בה לבחון את מערכת ה-א3 כתיק עקרוני, ובוודאי שאין לקבוע שיתר התיקים הקבועים להוכחות יבוטלו תחת החלטה בתיק אחד.
14. לסיום טענו המשיבים ,כי גם מהבחינה המעשית נדמה שאין טעם בבקשת המבקשת. בעניין זה נטען, כי אין זה סוד שבמקביל לתיקים שבכותרת, קבועים נכון לעת הזו תיקים נוספים לדיוני הוכחות בבתי משפט נוספים בארץ, הינים: בת ים, חיפה, אשדוד וירושלים. ההוכחות בתיקים אלה, כך נטען, החלו להישמע עוד לפני מועדי ההוכחות בתיקים שבכותרת, כך שבכל מקרה ישמעו במקביל מספר תיקים, בפני מספר מותבים, בבתי משפט במחוזות שונים. כדוגמה לכך, ציין ב"כ המשיבים כי כבר החלה להישמע פרשת התביעה בתיק דומה (תת"ע 7308-05-20 מדינת ישראל נ' לוי ליבוביץ טל). כך - נוכח העובדה שהשהיית הדיון של התיקים שבכותרת ואפילו הרכב תלתא בבית משפט שלום במחוז אחר, לא יחסוך מהמבקשת להביא את ראיותיה בתיקים האחרים שהחלו להתנהל - נדמה שאין טעם בבקשת המבקשת ובכל מקרה יהיה עליה להביא ראיותיה בפני מספר מותבים. לאור האמור, ביקש ב"כ המשיבים לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה-
6
15. כאמור, לפניי בקשה לדחיית דיוני ההוכחות שנקבעו בתיקים שבכותרת וזאת נוכח בקשת המבקשת לניהול "הליך עקרוני" בסוגיית מכשיר האכיפה א-3 בפני הרכב תלתא בבית משפט שלום בבאר שבע, כאמור.
16. בחודשים אפריל-מאי 2020 הוגשו על ידי מדור א/3 ומכשור אכיפה כתבי אישום כנגד המשיבים שבכותרת - ביום 21.7.2020 כפר משיב מס' 1 בעובדות כתב האישום ודיון הוכחות בעניינו נקבע ליום 12.10.2020; ביום 24.6.2020 כפר משיב מס' 2 בעובדות כתב האישום ודיון הוכחות בעניינו נקבע ליום 12.10.2020; ביום 21.6.2020 כפר משיב מס' 3 בעובדות כתב האישום ודיון בעניינו נקבע ליום 9.11.2020 (לאחר בקשה לשינוי מועד).
17. ביום 26.8.2020 הוגשה הבקשה האמורה וזאת נוכח החלטת כב' הנשיא אלון גביזון מבית משפט השלום בבאר שבע, לאשר ניהול דיון עקרוני בהרכב תלתא בראשותו. נימוקי הבקשה פורטו באריכות מעלה, על כן אתייחס לעיקרי הנימוקים, ביניהם - דיון בפני מותב אחד בהרכב מורחב יגביר את היעילות הדיונית, יחסוך במשאבי הצדדים ובמשאבים שיפוטיים . עוד נטען, כי ניהול ההליך המשפטי אשר עניינו באותה סוגיה משפטית, אותם חומרי חקירה, אותם עדי תביעה - במקביל להליך העקרוני, בפני מותבים אחרים, יביא לפגיעה של ממש באינטרס הציבורי, כאמור.
18. טרם אתייחס למקרה דנן, אסקור בקצרה את החלטותיהם של כב' השופט הבכיר אלון אופיר מיום 30.6.20, והחלטת כב' נשיא בית משפט השלום בבאר שבע מיום 12.8.20.
19. ביום 30.6.20, במסגרת דיון שערך כב' השופט הבכיר אלון אופיר מבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע, החליט האחרון כי "מאחר והמדובר בתיק עקרוני אני קובע כי פרוטוקול דיון זה יועבר לעיונו של הנשיא לצורך שקילת הקמת הרכב של שופטי שלום לדיון בפרשה זו".
7
20. בהמשך
להחלטת כב' השופט אלון ולבקשת המבקשת שם, נתנה ביום 12.8.20 החלטת כב' נשיא בית
משפט השלום בבאר שבע, בה קיבל את הבקשה והורה כי התיק ישמע בהרכב של שלושה שופטים
בראשותו. בנימוקיו להחלטה ציין, כי כתב האישום עוסק בעבירה שבוצעה, לכאורה, בניגוד
לתקנה
21. משם לכאן. במקרה הנדון לפניי כעת, הודיעו המשיבים, כאמור, כי הם מתנגדים לבקשה, תוך שהם מבססים את טענתם על כך שהדבר מהווה פגיעה בזכותם למשפט הוגן ולייצוג הולם. עוד נטען, כי לא קיים הסדר חוקי המאפשר לקבל את הבקשה. בנוסף טענו, כי בכדי ליצור "מסה קריטית" יש לאפשר דיונים בפני מותבים שונים ובהרכב הגנה אחר. לפי המשיבים, אין לבחון את סוגיית ה-א3 בדיון עקרוני אחד אלא יש לאפשר מיצוי הליכים בפני מותבים שונים, לא כל שכן בתיקים שכבר מתנהלים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ.
22. בע"פ 4682/01 לוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.11.13) (להלן: "עניין לוי"), קבע בית המשפט העליון כי לצורך יצירתה של אותה "מסה קריטית" הדרושה לשם יצירת חזקה עובדתית מדעית במערכת טכנולוגית נדרש שילוב בין כמות ואיכות. בדבריו סייג בית המשפט את ההישענות על הרכיב הכמותי, וזאת משום שפסיקות רבות מבוססות על אותה השקפה רווחת, כמובא להלן:
8
"הביטוי 'מסה קריטית של פסיקה' לצורך ביסוסה של חזקה שבעובדה מרמז בראש ובראשונה על רכיב כמותי, ועל כן אין בפסקי דין ספורים כדי לענות על דרישה זו. עם זאת גם פסקי ידין רבים בעבירה של נהיגה במהירות אסורה אינם ערובה ליצירתה של אותה 'מסה קריטית', הואיל ולא מעטים הם המשפטים אשר הוכרעו בהתבסס על אותה השקפה שרווחה עד כה, ואשר להשקפתי, הקדימה את זמנה, בדבר קיומה של חזקה שבעובדה ביחס לאמינות הממל"ז. מכאן, שלצורך יצירתה של אותה מסה ובעקבותיה ה'חזקה שבעובדה', נדרש שבפסקי הדין שהיא נשענת עליהם יהיה שילוב של כמות ואיכות, והואיל ומדובר בעניינים שבעובדה המצויים בתחום שבדרך כלל אינו נחלת כל שופט, צריכה ההכרעה להתבסס על עדותם של מומחים לדבר. דא עקא, מן המפורסמות היא שעדותו של מומחה כרוכה בממון רב, ועל כן רבים הם הנאשמים אשר גם כפרו בעבירת המהירות שיוחסה להם, העדיפו להתייצב בבית משפט בגפם וללא מומחה מטעמם כדי לחסוך את ההוצאה הכרוכה בכך". ברע"פ 2703/97 אנג'ל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.6.97), נקבע כי אמינותו של מכשיר טכנולוגי היא עניין שבעובדה, והדרך להוכיחה היא בעזרת חוות דעת של מומחים מאותו תחום. בעניין לוי הדגיש השופט א' א' לוי את ההיבט הראייתי האיכותי, בכך שציין מסמך אחד שערך מכון התקנים הישראלי בשנת 2000 כבעל חשיבות רבה בשל העובדה שהתבסס על ניסויים רבים שנערכו בחו"ל וכן ניסויים שנערכו בארץ. לסיכום עניין מציאת אותה מסה קריטית הנדרשת לשם קביעה כי מערכת טכנולוגית מסוימת, ובמקרה דנן מערכת ה-א'3, יש לשלב בין כמות הפסיקות ואיכותן, כאשר לעניין הכמות יש להיזהר בקביעה המבוססת עליהן, שמא מדובר באימוץ דעה רווחת.
23. אין חולק, כי הסוגיה הנידונה במקרים דנן, כמו גם אלה שידונו בפני הרכב התלתא בבית משפט השלום בבאר שבע, עוסקים כולם בשאלה אחת והיא אמינותה של מערכת ה- א'3. מכיוון שמדובר במערכת טכנולוגית אחת, מאגר המומחים והעדים מצומצם - בעניין זה רשימת העדים זהה בכל התיקים האמורים, כאשר אחד המומחים המרכזיים מתגורר בחו"ל ועל התביעה להביאו משם (סה"כ מדובר בחמישה מומחים אזרחיים אשר התביעה מבקשת להעיד).
24. אומר, כי אני מסכימה לחלוטין עם קביעתו של כב' נשיא בית המשפט השלום בבאר שבע באשר לכך שמדובר בסוגיה המעוררת עניין ציבורי רב, ועל כן החלטתו לקבוע דיון בהרכב מורחב בראשותו נכונה. בעיניי, דיון שכזה המתנהל כדיון עקרוני יהיה משום "ריכוז מאמץ" בנושא - הן מבחינת המומחים שיבואו בשערי בית המשפט והן מבחינת ההרכב המורחב שידון בסוגיה.
25. ב"כ המשיבים טען, כי הדבר סותר את הלכת בית המשפט העליון כי יש צורך במסה קריטית של כמות פסיקות בשילוב איכות, ואני אומרת כי הדבר מתיישב היטב עם פסיקת העליון, משום ש"ריכוז המאמץ" יאפשר דיון עמוק, מקצועי הדן בשאלות עקרוניות של ראיות שבמדע, ולא התבססות על כמות פסיקות שיתכן שרבות מהן, כדברי בית המשפט העליון, מתבססות על "השקפה שרווחה עד כה" (ראו: בע"פ 4682/01 לוי נ' מדינת ישראל לעיל). אין ספק, כי השילוב של הרכב מורחב ועדים מומחים, אולי המומחים בתחום, מהווה פוטנציאל אמיתי לחיזוק המסה האיכותית הנדרשת בנושא.
9
26. בנוגע לעניין הטכני. ב"כ המשיבים טען, כי כבר מתנהלים דיונים רבים בתיקים זהים, כך שלא ניתן, טכנית, לעצור דיונים בפני מותבים אחרים ועל המבקשת יהיה להביא את ראיותיה בפני אלה. באשר לכך אומר, כי בהנחה וב"כ המשיבים צודק ומתנהלים דיוני הוכחות נוספים בתיקים דומים (אומר זאת למרות שהדבר הוכחש על ידי ב"כ המבקשת, אשר טען שמתקיים דיון נוסף אחד הנמצא בשלב ההוכחות) הרי שהדרישה שאותם עדי תביעה - אשר אחד מהם, כאמור, אינו מתגורר בישראל והוא עד מרכזי (סמנכ"ל חברת GATSO ההולנדית), נוסף על ארבעה מומחים אזרחיים מהטכניון, חב' אבנט, חב' מלמ"תים ומכון התקנים - יופיעו בעשרות דיונים ברחבי הארץ אינה מתיישבת עם האינטרס הציבורי והיעילות הדיונית. בנוסף, יהווה הדבר פגיעה באותם עדים מומחים, אשר יאלצו להופיע בפני מספר מותבים, הדנים באותה סוגיה טכנולוגית-מדעית.
27. אם כן, בשאלת האיזון בין פגיעה אפשרית במשיבים - כפי טענת בא כוחם - לבין האינטרס הציבורי ושיקולי יעילות וצדק, מצאתי כי נכון יהיה לקבל את הבקשה - באשר לפגיעה במשיבים, הרי שמדובר בדחיית דיון בלבד, והמשיבים יזכו לקבל את יומם בבית משפט ויוכלו לטעון את טיעוניהם, כך שהפגיעה בהם תהיה מזערית. לעומת זאת, קיום הליך משפטי זהה מבחינה מהותית, המתנהל במקביל להליך העקרוני בבית משפט השלום בבאר שבע -הרכב מורחב שמפנה את יומנו ומשקיע מזמנו לצורך בירור הסוגיה - יפגע באינטרס הציבורי ובשיקולי יעילות הדיון, ויביא לבזבוז במשאבי הצדדים ובמשאבים שיפוטיים.
28. אי לכך, הבקשה מתקבלת ודיוני ההוכחות שנקבעו לימים 12.10.20 (משיבים 1 ו-2), ו- 9.11.20 (משיב מס' 3) יבוטלו, ובמקומם יקבעו דיוני תזכורת במעמד הצדדים ליום 31.01.2021 שעה 11:00.
ניתנה היום, י"ח אלול תש"פ, 07 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.