1

כנגד הנאשם נרשם דוח המייחס לו, כי ביום 6.1.2016 בשעה 08:15, נהג ברח' הראה 239 ברמת גן וכשהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון שלא באמצעות הדיבורית.

2

ביום 26.9.2016, כפר הנאשם במיוחס לו, כשהוא מפרט כי היה במקום ובזמן, אולם היה בעצירה מוחלטת בתוך הצומת. עוד הסביר, שהרכב הינו רכב ישן - אספנות ולכן "נתקע", מכיוון שהרכב נכבה "הרים טלפון" כי רצה להתקשר למוסך.

מכיוון שכך, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

פרשת התביעה

מטעם המאשימה העידה עדה אחת - רס"מ נועה שט.

אשר הגישה את דוח התנועה ת/1 בחקירתה הראשית.

בחקירה נגדית

מציינת שעמדה ברחוב הראה בין מס' 237 ו- 239, כאשר שוללת את טענת הנאשם, שהייתה בכיוון הנגדי מזה שצויין בדוח, מפנה לרשום בדוח (ת/1) לכך שהבחינה בו באופן ברור "לאחר פנייתו ימינה מרח' החיל לרחוב הרואה כשהוא אוחז בטלפון" (עמ' 3 ש' 28-29).

פרשת ההגנה

הנאשם העיד כעד יחיד מטעמו.

בעדות הראשית- הסביר שהגיע לצומת כשהוא נוהג ברכב ישן, ואף ציין שראה את הניידת חונה ברח' זה, עוד הסביר שכשהרכב שלו נכבה בצומת הרחובות, "האינסטיקט הראשוני שלו היה להתקשר לבעל מקצוע" (עמ' 4 ש' 8-12), ורק כשהרכב היה דומם הרים את הטלפון.

אומר שראה כל הזמן את השוטרת, שכן היא לא הסתתרה, מכאן שאין הגיון שהוא ישוחח בטלפון מולה.

מסביר שתוך כדי ניסיונות, הרכב הניע והוא המשיך לנהוג ויצא מן הצומת.

בחקירתו הנגדית

הוסיף הנאשם "שניסה להניע, לא הצליח, הוציא את המפתח, הרים טלפון ואז הכניס את המפתח ניסה להניע והניע" (עמ' 5 ש' 6).

3

מאשר את תגובתו כפי שנרשמה על ידי השוטרת, אולם אומר שהשוטרת היתה ב"מוד" של לא להקשיב לו".

הנאשם ביקש להגיש תמונות של הניידת שצולמה, אולם לאור כך שהשוטרת לא זיהתה את המקום בוודאות וגם לאור כך שלא כפרה בכך שיתכן שהניידת שלה חנתה במקום זה, ועדיין יכולה לעמוד במקום אחר, לא מצאתי לקבל את התמונות (עמ' 5 + 8 ע' ש' 25 ו- 4 - 16 בהתאמה).

התביעה בסיכומיה

ביקשה להרשיע את הנאשם וליתן אמון מלא בשוטרת ובדבריה המצויים בת/1, כשהיא מפנה לתגובה שנתן הנאשם בדוח, שהינה בבחינת ראשית הודייה.

כמו כן, מוסיפה כי אין רלוונטיות לכך שהרכב דמם, שכן השוטרת ראתה אותו תוך כדי פנייה ימינה, דהיינו לאחר שהרכב הונע מחדש (אם דמם קודם).

הנאשם בסיכומיו

מבקש לזכות אותו, טוען לחוסר אמינות של השוטרת, שלדעתו עמדה במקום אחר ממה שצויין בדוח, שכן הניידת חנתה בכיוון הנגדי.

אומר ומדגיש כי רק לאחר שהרכב דמם, אכן הרים את הטלפון וביצע בו שימוש כשניסה להתקשר.

כמו כן, מציין שרק לאחר שהשוטרת החלה לנוע לכיוונו הצליח להניע את הרכב ולצאת מן הצומת.

בעניין היות הרכב ישן, הגיש לבית המשפט מסמך ממנו עולה כי הרכב נגרט ואינו קיים עוד.

דיון והכרעה

המדובר בעדות יחידה ועל כן הזהרתי עצמי קודם החלטתי.

לאחר שעיינתי בדוח הפעולה ת/1 ובעדויות העדה והנאשם מצאתי לתת אמון מלא בעדות השוטרת הנסמכת על הרשום בדוח.

4

הדוח הינו מפורט ןמציין באופן ברור, היכן עמדה השוטרת "על הראה בין מס' 239 ל- 237" וכן כי השוטרת הבחינה בנהג "לאחר פנייתו ימינה מרח' החיל אל הראה למערב כשהוא אוחז בטל"ס עם מסך בידו השמאלית סמוך לאוזנו השמאלית ובידו הימנית את הגה הרכב", מכאן שלא מדובר בסיטואציה אותה תיאר הנאשם, אף כי ייתכן שנתקיימה קודם לאירוע שראתה השוטרת, אולם התיאור בדוח ת/1, מדבר באופן ברור על נהיגה בפנייה ימינה לכיוון עמידתה של השוטרת תוך כדי ביצוע העבירה, כמו כן יש תיאור מדוייק של אופן ביצוע העבירה).

השוטרת אף מתארת מהיכן זיהתה את ביצוע העבירה "דרך חלון קדמי של הרכב תוך קשר עין ישיר עם הנהג וללא כל הפרעה בינו לבינו".

בנוסף, אף נרשמה התנהגותו בסמוך לכך "הנהג הוריד את הטלפון הנייד בהגיעו סמוך למס' 239".

עוד ציינה היכן נעצר על פי דרישתה ובעיקר ציינה, כי כשנעצר הטלפון היה מונח "על ברכו השמאלית" כשהמסך עדיין מואר.

עוד נרשמו תנאי הדרך, מזג האוויר ופרטים נוספים.

מאידך, גירסת הנאשם אינה מתיישבת עם התיאור המדויק והמדוקדק אשר נרשם, עם תיאור ביצוע העבירה ובסמוך לו.

כמוכן, לא האמנתי לגירסת הנאשם אשר נזכר באופן פתאומי במהלך עדותו בחקירה הנגדית ובניגוד לנאמר בחקירתו הראשית, כי לפני שהתקשר הוציא את מפתח הרכב ורק לאחר סיום השיחה שב והכניס את המפתחות והניע".

לכך, יש אף להוסיף את תגובתו: "נכון שזיהית אותי עם טלפון ביד, אבל אפשר להגיד דבר מה או שזה לא ישנה", כאשר ברור כי הנאשם אחז בטלפון, אך לא נתן הסבר במעמד האירוע ולא הסביר מדוע עשה כך.

לאור כל זאת, אני קובעת כי יסודות העבירה הוכחו כדבעי על ידי התביעה, דהיינו אחיזה בטלפון ביד בעת שהרכב היה בתנועה.

לפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ז, 22 מרץ 2017, במעמד הצדדים

5