1

הנאשמת מבקשת כי הפסילה שהוטלה עליה בתיק זה תחושב מהיום בו הודיע לה שוטר על הפסילה - 23.9.21.

דין הבקשה להידחות גם לא תגובת המאשימה.

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12 ור' גם ע"פ 7323/19 אבו שריפה [26.2.20]), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת הנאשמת מבית המשפט לחישוב הפסילה מיום ההודעה על הפסילה דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

בנוסף, בהתאם לקבוע בפקודה ובתקנות על הנאשמת היה להפקיד את רישיונה בתיק זה; ובמקרה בו רישיונה פקע (כפי העולה מבקשתה ומההודעה שצירפה) תצהיר חלף הרישיון והכל בהתאם להוראת תקנה 557(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

לאור העובדה כי הנאשמת טרם הפקידה את רישיונה או תצהיר בדבר היעדר רישיון (ולא ניתן לראות בדבריה לשוטר או בדבריה בבקשה שבנדון כעומדים בתנאי התקנות לעניין זה, שכן אין המדובר בתצהיר ערוך כדין), לא ניתן להורות על הנפקת אישור הפקדה בטרם הנאשמת תעמוד אחר חובת ההפקדה.

2

הנאשמת תפקיד לאלתר תצהיר ערוך כדין, ביחד עם סטאטוס עדכני ממשרד הרישוי ורק אז יונפק עבורה אישור הפקדה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.