תת"ע 1567/01/22 – מדינת ישראל נגד חיים אברהם אוהנה
|
|
תת"ע 1567-01-22 מדינת ישראל נ' אוהנה
תיק חיצוני: 30154582768 |
1
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיא נועה חקלאי
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
חיים אברהם אוהנה |
|
החלטה
|
||
1. בפניי בקשת הנאשם להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום באשדוד לבית משפט השלום בבאר שבע.
רקע
2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר וזאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, זאת לאחר שהנאשם קיבל הודעת תשלום קנס , אך הגיש בקשה להישפט ועל כן הוגש לבית המשפט כתב אישום בעניינו.
טיעוני הצדדים
3. הנאשם הגיש בקשה להעברת מקום הדיון לבאר שבע לטענת הנאשם, הוא מתגורר בבאר שבע, הוא אינו בקו הבריאות, יקשה עליו להתייצב לדיונים באשדוד, כתושב פריפריה זכותו שהדיון יתנהל סמוך למקום מגוריו. הנאשם אינו מודה בביצוע העבירה.
4. המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט באשדוד.
דיון והכרעה
5. סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב], התשמ"ב 1982 קובע כי "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגורי הנאשם".
2
6. בפועל כתבי האישום מוגשים במקום ביצוע העבירה. וכפי שנקבע כחוט השני בפסיקת בתי המשפט ישנה עדיפות ברורה לקביעת הדיון במקום ביצוע העבירה, ולא במקום מגורי הנאשם, ורק אם נימוק מיוחד לכך יקבע הדיון במקום מגוריו של הנאשם.
(ראו י. קדמי, "סדר דין בפלילים", חלק שני (ספר ראשון), מהדורת 1998, ע"מ 765; ראו גם עפ"ת (חיפה) 27124-06-10 לם נ' מדינת ישראל (14.7.10)).
7. בבש"פ אמנון הלן נ' מדינת ישראל (26.5.16) נקבע מבחן "מירב הזיקות":
"כללי הסמכות המקומית אינם כללים "טכניים" בלבד, והפעלתם כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט. על התכליות שביסוד כללי הסמכות המקומית בהליך הפלילי ועל עקרונות הפעלתם עמד כב' הנשיא ברק בפרשה אחרת:
"... יש לזכור כי לעיתים קיימות זיקות הקושרות את כתב האישום לבית משפט או למחוזות שונים... במקרים אלה מסור לתביעה הפלילית שיקול דעת בבחירת מקום העמדתו לדין של הנאשם. אין זה מתחייב כי הדיון יתנהל בקרבת מקום מגוריו של הנאשם. הדיון עשוי להתקיים בקרבת מקום ביצוע העבירה למשל כדי להימנע מהטרחת עדי התביעה לבית משפט מרוחק..."
8. הכלל הוא, כי על מי שעותר להעברת הדיון מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת הדיון (ראו בש"פ 1085/11 ספר נ' מדינת ישראל (22.2.11)).
9. בבש"פ 3064/07 יפה מזרחי נ' מדינת ישראל (23.4.07) נקבע כי במקרה בו אין מדובר בהודאה, לא תתאפשר העברה של הדיון אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות (ראו גם: בש"פ 7209/20 אלעד שאלתיאל נ' מדינת ישראל (25.10.20) ; בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.18)).
10. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, בתי המשפט נוהגים לאפשר העברת מקום הדיון משיקולי נוחות של הנאשם בנסיבות בהן מודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו, ועל מנת לאפשר לו לקיים דיון טיעונים לעונש בסמוך למקום מגוריו.
3
ככל שהנאשם אינו מודה במיוחס לו, תהא הנטייה ככלל, שלא להיעתר לבקשה, זאת מן הטעם שהעברת הדיון, תצריך הגעת עדי תביעה, ובהם אנשי משטרה, לבית המשפט המרוחק אליו הועבר הדיון, ולפיכך שיקולי הנוחות אינם מטים את הכף לטובת העברת הדיון.
11. שקלתי את טיעוניו של הנאשם כפי שפורטו בבקשתו. כאמור, הנאשם אינו מודה במיוחס לו, ומבקש העברת הדיון לבית משפט קרוב יותר למקום מגוריו, משיקולי נוחות שלו ועל רקע מצבו הבריאותי.
לא מצאתי כי העדפת נוחותו של הנאשם מצדיקה הטרחת עדי התביעה לבית משפט מרוחק.
לא מצאתי בנימוקיו של הנאשם נימוקים חריגים המצדיקים העברת הדיון לבית משפט אחר בנסיבות בהם הנאשם אינו מודה במיוחס לו.
אני ערה למצבו הרפואי של הנאשם, כפי שעולה מהמסמך שצירף ולרגישות בתקופה זו בה מגפת הקורונה בגל עלייה. נתונים אלו, מצדיקים להעתר לבקשתו לדחות את הדיון לאחר הפגרה.
12. לאור האמור, הבקשה להעברת מקום הדיון נדחית.
13. הדיון הקבוע ביום 6.7.22 ידחה ליום 14.9.22 בשעה 10:00 ויתקיים בבית משפט לתעבורה באשדוד, בפני כב' הש' שמיר הירשה..
המזכירות תודיע לצדדים ותקבע הדיון ביומנה של כב' הש' שמיר הירש.
ניתנה היום, ד' תמוז תשפ"ב, 03 יולי 2022, בהעדר הצדדים.
