1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 4.10.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של הובלת מטען שלא היה מחוזק היטב, ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

            יצוין כי אין מחלוקת כי מועד הדיון אשר נקבע ליום 4.10.21 הודע למבקש.

6.         אשר לטענת המבקש כי בשל טעות משרדית מועד הדיון לא שוריין ביומנו של בא כוחו דאז, עו"ד סאמי מלחם, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).      

            מכל מקום, וגם בשים לב לטענת עו"ד מלחם כי עניין הייצוג טרם הוסדר בשלב האמור לעיל, הרי שחובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו והמבקש לא הציג טעם מוצדק להיעדר התייצבותו לדיון.

7.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין. ביחס לטענה כי הצטברות הנקודות אותן צבר בגין העבירה כאן מובילה לפסילת רישיונו, הרי שנימוק זה אין בו, כפי שגם נקבע בפסיקה, כדי להוות טעם המצדיק ביטול פסק דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר ב' תשפ"ב, 17 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.