1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול גזר הדין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 13.05.15. לטענת המבקש לא הוסברה לו חובת ההתייצבות לדיון והוא סבר לתומו שהדיון יידחה. לגופו של עניין, הפנה לתיקון החקיקה (תיקון 69 לחוק ההוצאה לפועל) בעניין ביטול הגבלת ההוצל"פ על הרישיונות (להלן: "התיקון") , וטען כי כיום העבירה הפכה לעבירה מסוג ברירת משפט. בנוסף, המבקש טען לנסיבות אישיות קשות, אך לא פירט. בהתאם טען, כי ייגרם לו עיוות ככל שגזר הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור השיהוי הניכר בהגשתה.

דיון והכרעה

3.      המבקש אינו חולק על כך כי ידע על מועד הדיון, אולם לטענתו לא הוסברה לו חובת ההתייצבות. אין בטענה זו כדי להצדיק את ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר, פסק דין אותו ניתן לבטל רק בהתקיים אחד משניים: טענת הגנה טובה או העובדה שאי התייצבות לדיון נבעה מסיבות מוצדקות או מסיבות שאינן תלויות בו. כאמור המבקש אינו כופר בביצוע העבירה ואי התייצבות לדיון לא הייתה מוצדקת, והייתה תלויה רק בו.

2

4.      כך גם אין ב"תיקון" כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין. זאת מהטעם שבמועד ביצוע העבירה מדובר היה בעבירה מסוג "הזמנה לדין", והעונשים שנגזרו על המבקש נבעו מחומת העבירה (פקיעת רישיון נהיגה יותר משמונה שנים). יודגש, כי מדובר בפסק דין שהפך לחלוט שנים רבות לפני ה"תיקון", על כל המשתמע מכך.

5.      מעבר לנדרש, הבקשה הוגשה בשיהוי חריג ביותר של כ-7 שנים ודי בו כדי לדחות את הבקשה (ראה עפ"ת 75464-12-19 מעגל שני בע"מ נ' מדינת ישראל ). לציין, שהמבקש ידע על פסק הדין כבר בתאריך 22.6.15 (מועד בו הגיש בקשה לחלוקת הקנס לתשלומים).

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

7.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר ב' תשפ"ב, 17 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.